|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: אלכסנדרו מונטאנו , כריסטי פּוּיוּ, ראזוואן ראדולסקו , אולג מוטו
בימוי: כריסטי פּוּיוּ |
| משתתפים: יון פיסקוטאנו , לומינצה גאורגיו , גבריאל ספהיו , דורו אנה , דנה דוגארו , שרבאן פאבלו |
הופעה ראשונה: 2005
ארץ מקור: רומניה
משך הופעה: 153 דקות
|
|
|
|
דנטה רמוס לזרסקו, אלמן בן 62 שבתו גרה בקנדה ואחותו בעיר סמוכה, חי עם חתוליו בדירה מזוהמת בפרברי בוקרשט. למרות עברו הרפואי, הוא גומע אלכוהול ביתי בכמויות. ערב אחד טורדים אותו כאבי בטן וראש והוא מחליט להזעיק את שירותי החירום. האמבולנס מבושש מלהגיע וכשסו"ס הוא בא, מתברר כי תחלואיו של לזרסקו פרצו בלילה לא כל כך נוח. נפגעי תאונת אוטובוס ממלאים את חדרי המיון והגבר הדווי נאלץ להיטלטל בין ביה"ח של העיר ולהיבדק ע"י צוותים רפואיים טרוטי עיניים וחסרי סבלנות. כולם מריחים את הבל האלכוהול העולה מנשימתו ואף אחד לא לוקח אותו ברצינות. אם בהתחלה לא יכולנו לסבול את האלמן הנרגן והיינו בטוחים כי מדובר בהיפוכונדר מצוי, האודיסיאה הרפואית המיוסרת מקרבת אותו לליבנו ופתאום עולה במוחנו ההכרה כי אולי חייו באמת בסכנה...
סירטו הארוך השני של כריסטי פּוּיוּ (''סיגריות וקפה´ שלו משובץ בתוכנית הקצרים מרומניה) הוא ראשון בסידרה שתיקרא ´שישה סיפורים מפרברי בוקרשט´ - יצירה שלא תעשה טוב במיוחד להיפוכונדרים שבינינו (ובעצם אולי להיפך; הצפייה תאפשר הזדהות מוחלטת עבור מי שההיכרות שלהם עם מונחים רפואיים באה מכלי ראשון). הסיגנון שבו עשוי הסרט עונה לסימני ההיכר התיעודיים - מצלמת כתף, תאורה טבעית וכו´. הוסיפו לכך את המשחק המרשים של יוֹן פִיסְקוּטֶאָנוּ בתפקיד הראשי, את הבימוי הדקדקני, את הסימבוליות הנובעת משמות המשתתפים (לזרוס, דאנטה, דר´ אנגל וגו´), ותבינו איך הפך ´מותו של לזרסקו´ לאחד הסרטים הכי מדוברים בפסטיבל קאן האחרון.
רומנית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|