יום שני, כ"ד אייר תשפ"ג 15.5.2023 

12:00   פיוטי קוצ'ין בסימן מהולל / טובה קסטיאל (חדר 108) . כניסה חופשית
החלק הראשון של הסדנא יעסוק בהדגמה מתוך ספר הפיוטים "ארשת שפתינו", פיוטים שהושפעו מהגירות שונות לקוצ'ין. החלק השני יתמקד ב-2  פיוטים: " קומו ברינה"  ,ובעיקר בפיוט "מהולל": הכרת הלחן, מדרש פיוט, ולבסוף לימוד הפיוט ושירה בצוותא.
 טובה קשטיאל אהרון  ילידת קוצ'ין, היא פייטנית לומדת פיוטים ממסורות שונות של עם ישראל  בקבוצת ירושלים.  בקצב איטי ומתמשך מלמדת פיוטים של מסורת קוצ'ין בקבוצות שונות בארץ בתמיכת ארגון "קהילות שרות פיוט וניגון", רוב פעילותה מתמקדת בהפקת תוצרים לשימור מורשת הקהילה לדורות הבאים . הם כוללים  כתיבת מאמרים, ספרים, הרצאות הופעות במסגרת אירועים של הקהילה. טובה הפיקה אלבום פיוטים  בסיוע "מועצה אזורית מטה יהודה" לרגל 60 שנות עליית יהודי קוצ'ין ואלבום של שירת נשים בשפת מאליאלם בהפקה עצמית, כמו כן כתבה את הספר "קול השורשים" על הווי העדה  טקסיה ומנהגיה.


14:00 טרנד הפיוט במוסיקה הישראלית/ ד"ר נעמי כהן צנטנר (חדר 108). כניסה חופשית

בשנת 2005 החלה נוכחות גוברת והולכת של פיוטים פאראליטורגיים המתנהגים כשירים פופולריים בתעשיית המוזיקה הישראלית. מדובר היה בשירה דתית מולחנת בסגנונות העכשויים ביותר, אם בעיבודים עדכניים ללחנים מוכרים של פיוטים ממסורות ישראל (בעיקר של עדות המזרח) ואם בלחנים חדשים שהולחנו לפיוטים אלה. הגידול במספר השירים המבוססים על פיוטים במרחב הציבורי הלא דתי הביא לכך שכמעט כל אומן ישראלי המכבד את עצמו נענה לאתגר "טרנד הפיוט". במשך עשור וחצי זמרות וזמרים רבים הוציאו שירים ואלבומים המוקדשים לשירת הקודש היהודית לאורך הדורות במעטה אישי ורלוונטי. נוכחותה של מוסיקה דתית בשידורי הרדיו והטלויזיה בישראל אינה חדשה. כבר בשנות ה60 ג'ו עמר הופיע והתפרסם עם ביצועו ל"שלום לך דודי" מאת הפייטן רבי שלמה איבן גבירול. מאידך להקת הנח"ל הופיעה עם ביצוע משלה ללחנו הידוע של החזן שמואל מלבסקי "הבן יקיר לי". אם כך מה מייחד את טרנד הפיוט שהתרחש כארבעים שנה מאוחר יותר? האם ניתו לומר כיום כי האם טרנד הפיוט הסתיים? או שמא רק שינה צורה? בהרצאה נבחן את הרקע התרבותי והמוסיקלי לתופעה זו ונאפיין אותה בעזרת דוגמאות מוזיקליות וקטעי וידיאו.
ד"ר נעמי כהן צנטנר היא מרצה במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר אילן החוקרת מוסיקה יהודית ומוסיקה פופולרית ישראלית. מחקריה עסקו במוסיקה במרחב הביתי בקרב יהודים אשכנזים, בליטורגיה ישראלית המשלבת בין מרחבי צליל  של אשכנזים ושל ספרדים ולאחרונה, בפרקטיקות מוזיקליות חדשות בקרב נשים דתיות בישראל.


17:30 דברי פתיחה ד"ר יואל גרינברג וד"ר יובל רבין  

17:45  הרצאת קדם קונצרט- פרופ' אדוין סרוסי (האוניברסיטה העברית בירושלים). כניסה חופשית
פרופ' אדווין סרוסי מופקד על הקתדרה למוסיקולוגיה על שם עמנואל אלכסנדר באוניברסיטה העברית בירושלים ומנהל המרכז לחקר המוסיקה היהודית באותו המוסד. חתן פרס ישראל לשנת תשע"ח בתחום המוזיקולוגיה. מחקריו מתמקדים בתרבויות המוזיקליות הדתיות והחילוניות של הים התיכון והמזרח התיכון, ביחסי גומלין בין תרבויות יהודיות ואסלאמיות (במיוחד בסוגות של מוזיקת ??אמנות), בשירה בלדינו ובמוזיקה הפופולרית בישראל.

18:30   "על אדמת נכר'' - מסע בין הלחנים העתיקים ביותר במוסיקה של יהודי אירופה (לפיוטים ולריקודים) שוויץ/ישראל קורינה מרטי, דורון שלייפר, אופירה זכאי וטל ארבל. 
בתשלום.
הרצאה קדם קונצרט "עבר שימושי": בין שחזור ליצירה במוזיקה של היהודים כיום
פרופ' אדוין סרוסי
מה קוסם לנו כל כך בעבר? מה יש בו שאין בהווה? נוכחותו של העבר המוזיקלי של היהודים בהווה, או ליתר דיוק הניסיונות לשחזור קולות יהודים מימים עברו בהיעדר תיעוד מוזיקלי ממשי, היא תופעה אופיינית למודרנה היהודית. דווקא הערפל הצלילי שנגרם על ידי העדר (כמעט) מלא של תווי או הקלטות של מוזיקה יהודית עד המאה ה-19 (באירופה) והמאה ה-20 (צפון אפריקה ובמזרח התיכון) מסית את תשומת לבנו למסורות העשירות שבעל פה. מקור עיקרי זה נושא בוודאי הדים מן העבר, אך האישור לכך מחייב הצלבות מורכבות בין צלילים מן ההווה עם חומרים ספרותיים נדירים. החייאת העבר המוזיקלי על בסיס הצלבות אלו תוך גיוס הכישרון האמנותי של יוצרים צעירים בהווה הוא סוד הקסם של הקונצרט שלפנינו.


דורון שלייפר, צילום: עילם רותם


קונצרט מוזיקה עתיקה
קורינה מארטי ודורון שלייפר פועלים יחדיו מזה שנים כחלק מאנסמבל "לה מורה" שבסיסו בבאזל וגם כדואו עצמאי. התמחותם במוסיקה עתיקה הביאה אותם לשיתופי פעולה רבים עם אופירה זכאי וטל ארבל , והפעם הם גאים להעלות יחדיו תכנית של מוסיקה מימי הביניים ומהרנסנס.
התכנית ''על אדמת נכר'' משלבת מסע בין הלחנים העתיקים ביותר במוסיקה של יהודי אירופה, אשר חלקם הגיעו לידינו דרך מסורות בעל פה וחלק בכתבי יד, ביחד עם קטעים אינסטרומנטלים מאותה תקופה.


https://www.youtube.com/watch?v=GIlFLD0AjVU

19:45 שירת הלדינו מהבלקן עד מרוקו – אורית פרלמן. כניסה חופשית.
שירת הלדינו מהבלקן עד מרוקו – אורית פרלמן
מהי רומנסה ? מדוע אין כמעט שירי ערש בלדינו? מה ההבדל בין קָנְטִיגָה לְקוֹפְּלָה ומי מהשתיים מלוות את מעגל החיים ומי את מעגל השנה? האם שירת הלדינו נוצרה ע"י נשים בלבד או האם גם לגברים היה חלק בפיתוח תרבות השירה?
לפני כעשור חברה אורית פרלמן לאתנו-מוסיקולוגית ד"ר שושנה וייך-שחק כזמרת מבצעת לצורך עבודה משותפת – בין היתר של הקלטות אתנו-גרפיות של שירת הלדינו והוקסמה מהעושר העצום והבלתי מוכר של הרפרטואר. הרצאתה תעסוק בסוגות המסורתיות של שירת הלדינו במניפה רחבה מהבלקן עד למרוקו ותביא דוגמאות מפתיעות לתרבות העשירה של שירת יהודי ספרד.

20:30 הלאדינו חוזר הביתה - הרכב אל'פאדו מפורטוגל. בתשלום.

אל'פאדו הוא אנסמבל מוסיקלי ישראלי-פורטוגלי המבוסס בסצינת המוסיקה העשירה בליבה של ליסבון.
הוא מתמקד בתרבויות שמקורן בחצי האי האיברי, דרך מסורותיהן של הקהילות היהודיות מימי הביניים והביטוי בשפת הלדינו הייחודית המשלבת ספרדית קסטליאנית, פורטוגלית, עברית, תורכית, יוונית, שפות סלאביות וערבית מרוקאית.
המוסיקה של אל'פאדו מושפעתמסגנונות מוסיקליים מקומיים שונים כגון פאדו ופלמנקו בצד מוסיקה אפריקאית וברזילאית אשר משולבים גם הם בעבודת ההרכב. יופיה של המוסיקה הזו מוגש עתה לקהלים חדשים ברחבי העולם.
אל'פאדו הוא אנסמבל שחציו ישראלי וחציו פורטוגלי. חברי האנסמבל: גל תמיר - שירה וקלרינט, אבישי בק - בס, ג'ואו רוק - גיטרות ודיוגו מלו דה קרבליו - כלי הקשה.


אל פאדו, צילום: פאולו מרטיניו



https://www.youtube.com/watch?v=txUEWTc_NMA