סיפורם האמיתי של ילדים ובני נוער שעלו ארצה בתחילת שנות ה-90' קורם עור וגידים ומציג דרך עיניהם וזכרונותיהם של העולים את הארץ החדשה ואת החברה הישראלית.

הצגה דוקומנטרית חדשה של תיאטרון מלנקי מתעדת ומשקפת על הבמה את חוויותיהם של ילדים ובני נוער שעלו מברה"מ לשעבר. אותו דור צעירים שנולדו שם אך גדלו ונטמעו פה, המכונה דור 1.5, מספרים במילותיהם שלהם על חבלי הקליטה בארץ וההשתלבות בחברה הישראלית. החומרים התיעודיים, מתבססים על טקסטים מתוך יומנים אישיים שנכתבו בשנות העלייה הראשונות, על פוסטים שפורסמו ברשתות החברתיות בשנים האחרונות ועל שיחות וראיונות פרטניים. בני דור 1.5, הגיעו ארצה יחד עם משפחותיהם, לא בהכרח מרצונם. הדור השתלב (או שלא) בחברה הישראלית, הפך לחלק בלתי נפרד ממרקם החיים בארץ ורק כעת, במרחק 30 שנה, מנסח ומעבד את אירועי העבר, במה שנדמה לעיתים כטיפול פסיכולוגי חברתי רחב היקף.



סיפור וחצי, תיאטרון מלינקי, צילום: מרק צו

במת התיאטרון מזמינה את הקהל להתבוננות עצמית וחושפת פסיפס אנושי מעורר מחשבה, מטריד, מתריס ומרתק דרך אפיזודות, רגעים ותובנות של בדיעבד: זיכרונות העזיבה, סיפורי אהבות נעורים שנגדעו, דלת המטוס הנפתחת בארץ חדשה והחיים שהשתנו כהרף עין, החלום ושברו. מצבים אבסורדיים, מלחמת ההישרדות של דור ההורים, הרצון להיטמע ולשכוח את החיים שהשאירו מאחור, או להיאחז בזיכרונות וחפצים, הסתרת הזהות ומסע הכומתה לעבר הישראליות. אלה שהפכו למצליחנים בעל כורחם, אחרים לנוודים מבחירה, וגם סיפורם של מי שלא מצאו את מקומם אלא במרחבי השוליים כמו קומונת האוונגרד בליפתא.

סיפור וחצי היא הצגה ראשונה מתוך פרויקט רב-תחומי רחב היקף המספר לראשונה לעומקו את הסיפורים מאחורי העלייה הגדולה בתחילת שנות ה-90' מברה"מ לשעבר.
פרויקט "קונטיינר", תוצר של מעבדת חקר, שהתקיימה בסוף שנת 2021 בתיאטרון "מלנקי", זהו פרויקט מודולארי, המאחד הצגות על דור 1.5 לעלייה ועל הדור הראשון (הפקה המתעתדת לעלות על הבמה בהמשך השנה) וכן התערוכה - דברים מיותרים לחלוטין שהבאנו  משם לכאן.


בהשראת קבוצת פייסבוק #רוסיות בלי חוש הומור וחבריהן בניהול לנה רוסובסקי



סיפור וחצי, תיאטרון מלינקי, צילום: מרק צו