|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
We Had a Forest |
היער שהיה |
|
|
|
|
|
|
שחקנים: ירון מוטולה, לירון וייסמן, מנשה נוי, מאיה מרון |
הופעה ראשונה: 2016 ארץ מקור: ישראל
משך הופעה: שעה ו-20 דקות
|
|
|
|
מורי ויעל הם בני זוג צעירים נשואים, מסודרים כלכלית, הורים לבת קטנה, רומי, ולתינוק. הם נוהגים לצאת לחורש הסמוך למקום מגוריהם כדי להעביר קצת זמן איכות עם ילדיהם. אבל גם תוך כדי הבילוי המשפחתי מורי מוטרד משינויים החלים במקום עבודתו, שעלולים להשפיע עליו. ראשו נתון כמעט אך ורק לדרמה המתחוללת בחברה בה הוא עובד.
בערב המשפחה כולה רובצת מול הטלוויזיה ונראה כי התינוק קצת חם. ההורים נדברים ביניהם שמורי ייקח למחרת את רומי לגן וגם יחזיר אותה. בבוקר הוא נוסע למקום עבודתו, משוחח בדרך עם קולגה ובהמשך ישתבשו לו כל התכנונים המוקדמים.
תרגום לאנגלית
ביקורות גיא רז הוא צלם קולנוע וטלוויזיה שברשימתו, בין היתר, הסרטים "כלבת", "חיותה וברל", "לא רואים עלייך" ו"סופעולם". ב"היער שהיה" הוא מתפקד כבמאי-תסריטאי-צלם-עורך. כמעט יחידת הפקה של איש אחד. הסרט נפתח בנימה פסטורלית, בילוי משפחתי בחיק הטבע ואחר כך בבית, אבל האווירה כבר מנבאת שיש איזה חשש או איום באוויר, מה שמגובה במוזיקה טורדת השלווה שחיברה לפסקול הסרט רות דולורס וייס. בהמשך נראה כי אותות האזהרה הולכים ומתרבים. הצופה יודע משהו אישי שהגיבור שכח או הדחיק בגלל לחצי העבודה בהם הוא נתון. המקום הזה מאוד מטריד בזמן הצפייה כי אתה יודע, פחות או יותר, לאיזה כיוון זה יילך, והעניין הוא כיצד ייוודע לגיבור מה שהצופה יודע כבר. וזו נקודה בעייתית בסרט. רז אמנם בונה אט-אט את האימה, אבל הפער הזה שבין ידיעת הצופה ואי ידיעת הגיבור, יוצרים איזשהו קונטרסט שמעיק על הנרטיב. המשחק של מוטולה, ווייסמן (אף שתפקידה הרבה יותר קטן משלו) אפקטיבי והתחביר הקולנועי והאמצעים הטכניים אכן בונים את המתח לקראת השיא. אבל למרות זאת המינימליזם של הסרט, היותו סוג של "וואן טריק פוני" והעובדה שהצופה יודע לאן הסיפור הזה הולך - היא בעוכריו.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|