|
|
|
קולנוע ישראלי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שחקנים: אבי קושניר, אפרת בן צור, גיל פרנק, גאיה שליטא כ"ץ |
הופעה ראשונה: 2016 ארץ מקור: ישראל
משך הופעה: שעה ו-27 דקות
|
|
|
|
יואל נשוי לאווה שנים ארוכות. יש להם בת אחת ובית יפה ושליו, מול שדה זהוב. יואל הוא צבר חזק ושקט. מחובר אל נופי הארץ, אל שבילי המושב הירוקים, אל ריח הפרדסים. כשהכירו, אווה הייתה פליטה צעירה, תלושה ופגיעה. לא ידעה לדבר עברית. יואל התאהב באווה ופרש עליה חסותו. בעיניו היא תמיד תהיה אירופאית יפה ואלגנטית, מסתורית ובלתי מושגת. למעשה יואל לא מבין ולא מעז לשאול איך שרדה את השואה. יש להם אהבה גדולה, אך גם שתיקה ארוכה וסוד גדול. אווה: "אני אוהבת את זה שלך יש את העולם שלך ולי יש את העולם שלי" יואל: "זה בדיוק אותו עולם".ש אווה: "זה לא בדיוק אותו עולם" כשחלתה אווה, מחליט יואל לפרוש מעסקיו ולהקדיש זמן לטיפול בה. תוך כדי סידור מחסן ביתם מוצא יואל מסמך המעיד שבבעלותו דירה שעל קיומה לא ידע. מודע לפרטיותה של אווה מחליט יואל לבדוק את הנושא בדיסקרטיות יתרה. בדיקתו תשנה את חייהם לתמיד.
עברית, פולנית, תרגום לעברית
ביקורות בסרטו הקודם של חיים טבקמן, "עיניים פקוחות", היה משהו מטלטל. "אווה" לעומת זאת מרגיש לי בעיקר כמו החמצה. מערכת היחסים בין יואל ואווה נראית מלכתחילה תמוהה, לא מגובשת ולא מנומקת עד הסוף. הוא הבחור הכפרי, השורשי והמחוספס והיא השברירית, הפגיעה והשקטה. לא כל כך ברור מה טיבה של אותה אהבה גדולה שיש ביניהם. יש יותר מפריד מאשר מאחד, וזה עוד לפני כניסתו לתמונה של גיל פרנק כבעלה מתקופת השואה אותו איבדה והנה הוא מופיע פתאום וחוזר לחייה. תחילה היא מסתירה אותו מיואל ואחר כך, כשהוא כבר נוכח בחיי שניהם, לא ברורה המוטיבציה של כל אחת מהדמויות להמשיך את הקשר הזה. בוודאי לא זו של יואל. אבי קושניר הוא שחקן נהדר, אבל נראה כאילו התפקיד כאן לא כל כך מתאים לו. גם אפרת בן צור המוכשרת די אנמית כאן. ואילו הדמות שמגלם גיל פרנק לא מפותחת עד הסוף.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|