ביצירה שעלתה לראשונה ב-Kunstenfestival שבבלגיה וזכתה לשבחים נלהבים הן מצד הקהל והן מצד התקשורת, נבחנת הסוגיה של חיים משותפים בקהילה אנושית.

ביצירתו Suddenly Everywhere is Black with People הכוריאוגרף הברזילאי הוותיק מרסלו אוולין מושפע עמוקות  מספרו  של זוכה פרס נובל לספרות אליאס קנטי ההמון והכוח, שבו חקר קנטי את תופעת ההמון האנושי – מאפייניו, סוגיו והכוחות שמביאים להיווצרותו ולהתפרקותו.

חמישה פרפורמרים צבועים שחור מכף רגל ועד ראש חולקים חלל עם הקהל. הם נעים כמקשה אנושית אחת, מאלצים את הצופים פעם אחר פעם למקם את עצמם מחדש במרחב, ובאופן מרתק הופכים כוריאוגרפיה של רקדנים לכוריאוגרפיה של קהל.  

בתוך חלל שחור שמוקף בטבעת של אורות ניאון לבנים אוולין מעמת אותנו עם אחד הפחדים האנושיים הגדולים ביותר – הפחד מהאחר ומהלא-מוכר. בין חושך לאור ההמון של אוולין נעלם ומופיע, מתגפף ומתפצל, והצורות החדשות שהוא לובש תובעות מהקהל דינמיוּת ודריכוּת, וקוראות  לו לקרב לא אלים של יחסים עם האחר.  

Suddenly Everywhere is Black with People הוא הזמנה מטלטלת להתבונן בגוף כזירה פתוחה ובעלת פוטנציאל אדיר שבה אנו יכולים לאפשר לעצמנו להתמסר לתנועת ההמון, להפוך ל"אחר", להתחבר אליו, להיכנס לתוכו, להתמזג עמו ולגשר על המרווחים שאנחנו מתעקשים לייצר בינינו לבינו.