|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
Motherless Brooklyn |
עיר יתומה |
|
|
|
|
|
|
משחק: אדוארד נורטון, ברוס וויליס, ווילם דפו, איתו סופלי, לסלי מאן , גוג מתבה-רו, מייקל קנת וויליאס, אלק בולדווין, בובי קנבייל , דאלאס רוברטס, פישר סטיבנס, שרי ג`ונס, ג`וש פייס, רוברט וויסדום , דוריס מקארתי |
הופעה ראשונה: 2019 ארץ מקור: ארה"ב
משך הופעה: שעתיים ו-24 דקות
|
|
|
|
סיפורו של ליונל אסרוג (אדוארד נורטון), בלש פרטי בודד הסובל מתסמונת טורט, במהלך מסעו לפיצוח הרצח של המנטור שלו וחברו היחיד - פרנק מינה (ברוס וויליס). חמוש רק במספר רמזים ובמוחו האובססיבי שדוחף אותו קדימה, ליונל חושף סודות שמורים היטב שמחזיקים את גורלה של כל העיר באיזון. בתעלומה שלוקחת אותו ממועדוני ג'ז אפופי ג'ין בהארלם, דרך שכונות העוני של ברוקלין, ולבסוף, אל האולמות המעוטרים של אנשי הבורסה החזקים של ניו יורק - ליונל מתמודד עם בריונים, שחיתות, והאדם המסוכן ביותר בעיר, על מנת לכבד את חברו ולהציל את האישה שעשויה להציל אותו מעצמו.
אנגלית, תרגום לעברית
ביקורות מדובר לא רק בהתכתבות אלא גם בהתרפקות על ז'אנר הפילם נואר והבלש הפרטי, שכידוע שלט בכיפה בקולנוע האמריקני משנות ה-40 וצפונה. כל פריים מסוגנן בסרט הזה מסגיר את הכוונה המבורכת הזו של הבמאי-שחקן-תסריטאי אדוארד נורטון. אבל הגיבור שלו הוא לא מהבלשים הבולטים והכריזמתיים נוסח פיליפ מרלו ודשיאל האמט, אלא גבר חסר ביטחון הסובל מתסמונת טורט, בעטיה הוא פולט הברות-מילים-משפטים באופן בלתי רצוני ובלתי נשלט. לי ליונל, שנורטון מגלם אותו למופת, הזכיר קצת - בעיקר כאסוציאציה לאנטי גיבור - את מודל הבלש המפוזר והמבולבל לכאורה קולומבו, אותו גילם פיטר פאלק בסדרת הטלוויזיה הידועה שעלתה בסוף שנות ה-60. נורטון הוא שחקן טוטאלי, בעל מוניטין ומועמדויות לאוסקר, שברשימתו לא פחות מ-45 קרדיטים, בהם "מועדון קרב", "בירדמן", "לארי פלינט האיש והסקנדל", "אמריקה X" ו"אמן האשליות". אבל כבמאי, "עיר יתומה" הוא בסך הכל סרטו השני אחרי "לשמור אמונים" מ-2000, גם בו שיחק במקביל לבימוי. כלומר, נורטון לחלוטין לא מקפיד על איסוף קרדיטים כבמאי ורק כשעולה פרויקט שמאוד מדבר אליו, הוא מפשיל שרוולים ומתפקד בשתי הפונקציות גם יחד. כך אירע כשנתקל ברומן של ג'ונתן לוטםמ-1999. ברור שמיומנות במשחק מסייעת לא מעט כשמנסים לביים, בייחוד במקרה של אמן מוכשר ומיומן כנורטון. הוא משחזר את שנות ה-50 בניו-יורק, במיוחד את ברוקלין והארלם, באופן מאוד פוטוגני, בכלל זה גם את הסצנות המהפנטות ורוויות האווירה של המועדונים וחיי הלילה בהארלם של אז, עם הרכבי נגינת בלוז וג'אז. הסרט כולו מעוצב, מוקפד ובעל סצנות מורכבות ויפות, לא מעט בזכות הצלם המצוין דיק פופ. ובכל הקשור לבימוי שחקנים - מהוותיקים (וויליס, בולדווין, דפו, לסלי מאן, פישר סטיבנס) ועד אלה הפחות מוכרים (מבטה-רוו, צ'רי ג'ונס, איתן סופלי ועוד רבים) - הוא יודע כשחקן כיצד להפעיל אותם ומוציא מכולם משחק מדויק ואמין. הבעיה היחידה היא שהסיפור מסובך ומפותל מאוד ונורטון לא ניסה לפשט אותו, ובכך בעצם גורם לפלוט להיות קצת מעורפל ולא ברור עד הסוף. למרות זאת, "עיר יתומה" זוהי יצירה פנטסטית שגורמת לנו לחזור ולהאמין בקולנוע איכותי.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|