|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משחק: עודד לאופולד, אודי פרסי, רותי אסרסאי |
הופעה ראשונה: 2019 ארץ מקור: ישראל
|
|
|
|
בגיל 42, ליואב יש הכל. הוא נאה, כריזמטי ומוכשר ויש לו מערכת יחסים מוצלחת לכאורה עם דן, עו״ד צעיר ממנו. כשחברתו הקרובה נכנסת להריון במפתיע, משהו בעולם של יואב מתחיל להתערער ולא ברור לו מה זה, אבל לאט לאט כל מגדל הקלפים של חייו המוצלחים לכאורה מתחיל להתמוטט עד שהוא מוצא שכל תכונותיו הטובות הופכות עד מהרה לתכונות הרסניות, שאט אט מפרקות את כל חייו כפי שהכיר אותם עד כה. רק כשהוא מבין שאין יותר לאן להידרדר, הוא מתחיל להבין מה מניע אותו, אך לא בטוח שיש דרך חזרה משם.
ביקורות בסרט הביכורים שלו משרטט יובל הדדי פרופיל של גבר שמתקשה לעבור לפאזה חדשה בחייו, שלכאורה מתחייבת או מתבקשת: להתמסד. המקום הנוח שלו בבועת הבורגנות התל-אביבית - משרד אדריכלות בבעלותו, בן זוג יפה ומצליח בזכות עצמו שאוהב אותו ללא סייגים, וחברת נפש אינטימית, יפה ומוצלחת שעוסקת באמנות - מתחיל להיסדק. הטריגר לכך הוא ההודעה המפתיעה שמנחיתה עליו עלמה כי היא בהיריון. הוא בועט בצורך של כל הסובבים אותו להתבצר בנישה המשפחתית, להביא ילדים לעולם ו"להיכנע לתכתיבי החברה" ומגלה אנטגוניזם שם כלפי הטרנד של המשפחה החדשה, של בני זוג מאותו מין שמתמסרים להורות ולחיי משפחה שלווים, אולי רדומים וחסרי ריגושים חדשים. זה סרט שמתעסק קונקרטית גם במשבר גיל ה-40, אם יש דבר כזה, בשלב שבו נפרדים סופית מאשליית הנעורים והחיים התזזיתיים. בכל הקשור לתסריט, הדיאלוגים כאן הם בין האמינים שנתקלתי בהם בשנים האחרונות, והדדי גם משאיר כמה קצוות אניגמתיים בתסריט, שלא פתורים עד הסוף, מה שמאפשר לצופה להפעיל מחשבה ולנסות לפרש אותם. שלושת השחקנים המובילים - לאופולד, פרסי ואסרסאי - עושים עבודה מעולה. וכסרט ראשון, הפרודקשן-ווליו שלו מצוין. הצילום (יניב לינטון), העריכה (טל שפי), המוזיקה המקורית (דניאל מאיר) האפקטיבית ושילובה במקומות הנכונים.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|