בת' ודאף, זוג קשיש, מדברים, ספק ביחד, ספק לחוד, על פרשת חייהם. הם מעלים, פורשים, ומתרפקים על זכרונות זוגיותם, אהבתם, וניכורם זה מזו. בחסות הזיכרון הם טווים יריעת מילים ותמונות על פגישה רומנטית על החוף; על מיסטר סייקס מעסיקם ואיש חסדם שהפגיש ביניהם כנראה והיה לדמות מפתח בחייהם; על כמיהה ועל בגידה; על הפאב ועל גן הפרחים, על שמש, ים, גשם וחול. חיי עבר שלמים מתקפלים אל תוך רגע אחד בהווה.
יצחק חזקיה וענת הרפזי מדברים את זכרון הזוגיות שלהם ונעים בטנגו מדומיין על רקע שירו של ליאונרד כהן. וחלל הספריה שליד התיאטרון הולך ועובר טרנספורמציה לתיאטרון האוכל השכונתי בו יתחולל מחזה האוכל של מיכאל מוריס-רייך "כשהחביתה נוגעת בסלט" המתובל בסעודה טעימה לחך. המונולוגים והדיאלוגים משתלבים בשירה, נגינה וכמובן באוכל ההולך ומתבשל בתיאטרון להנאת הצופים-הסועדים. היום ומחר הצגות ראשונות. מי אמר שאין לאן להימלט מתלאות היומיום, ולו לשעתיים שלוש של הנאה?