|
|
|
האופרה הישראלית 2007/8 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תמונה ראשונה: החתונה
חוף הים בטאנג`יר, ערב קיץ בשנת 998 לספירת הנוצרים ההכנות לחתונתו של בן עטר עם אשתו השניה הצעירה בעיצומן. אבו לוטפי, ידידו ושותפו הערבי של בן עטר, בונה בעזרת אנשיו את החופה. בן עטר מחכה בכיליון עיניים לבואו של אחיינו האהוב, אבולעאפיה, שהוא גם שותפו בהפצת סחורה בקרב תושביה הנוצריים של צרפת. אבולעאפיה עזב את עיר מולדתו לאחר התאבדותה של אשתו, שילדה לו תינוק מת. בן עטר מבטיח לאשתו הראשונה שאהבתו אליה רק תגבר לאחר החתונה לאישה השניה. אבולעאפיה מגיע לחתונה, אך זיכרון אשתו עדיין פוצע את ליבו, והוא מודיע שזו הפעם האחרונה שלו בעיר מולדתו. הרב מקדש את בן עטר עם אשתו השניה.
תמונה שניה: הרתיעה מארקה דה אספאניה, ליד ברצלונה, הגבול בין ספרד המוסלמית וצרפת הנוצרית. סתיו 999 לספירת הנוצרים, כשנה לאחר החתונה. אבולעאפיה מחכה לבן עטר ולאבו לוטפי עם הסחורה. כשהם מגיעים, הוא מודיע להם לתדהמתם כי הוא מבטל את השותפות, בשל דרישת אשתו החדשה אסתר מינה. אסתר מינה היא אלמנה יהודיה המתגוררת בפריס ומוצאה מוורמייזא ליד נהר הריין באשכנז, שם יצאה לאחרונה התקנה שאסור ליהודי לשאת לו שתי נשים. בן עטר מזועזע מן הדחייה ומבקש מאחיינו לחזור בו מהחלטתו אך לשווא.
תמונה שלישית: הרב חוף הים בטאנג`יר אביב 1000. כמה חודשים מאוחר יותר בן עטר מוטרד מאד לא רק מאיבוד שותפו, אלא גם מאיבוד הקשר עם אחיינו האהוב. הוא מחליט להפליג ממולדתו ולהגיע דרך הים לפריז כדי לשכנע את אסתר מינה לבטל את רתיעתה ולחדש את הקשר עם אחיינו. לשם כך הוא מזמין רב מסוויליה, אלבז, כדי שיעזור לו בטיעונים הלכתיים להוכיח שיהודי אכן רשאי, על פי ההלכה, לשאת שתי נשים. הרב הצעיר והרווק דורש לצרף למסע את שתי נשותיו של בן עטר על מנת להביא עדות חיה שבית שבו שתי נשים אכן יכול לתפקד באהבה ובהרמוניה.
תמונה רביעית: הספינה קיץ, שנת 1000 לספירת הנוצרים הספינה, בה נוהג אבו לוטפי בעזרת ספניו הערבים, מפליגה בדרך מטאנג`יר לפריז, שהיא עיירה קטנה ועלובה. בן עטר מתנה אהבים עם אשתו הראשונה ולאחר מכן עם אשתו השניה במהלך המסע. תמונה חמישית: פריז בפריז מאתר בן עטר את לווינאס, אחיה של אסתר מינה, המוביל אותו לביתו של אבולעאפיה. תחילה מנסה אסתר מינה לעצור את הקרובים הלא קרואים והלא רצויים מלהיכנס אל ביתה, אולם מצוות הכנסת אורחים של אבולעאפיה מכניעה אותה, מה עוד שהרב ובן עטר מציבים אתגר ברור: הם תובעים דין תורה כנגד ביטול השותפות בגלל התקנה החדשה שבאה מאשכנז. כל הפמליה - שתי הנשים, הרב, ואפילו הספנים עם סחורתם נבלעים בתוך ביתה של אסתר מינה שכמעט מתמוטטת בזרועות אחיה. בלילה בביתה של אסתר מינה עוזר בן עטר לשתי נשותיו להתרחץ לאחר תלאות המסע. שלושתם מאמינים בכוח האהבה המשותפת לנצח בויכוח על לגיטימיות הביגמיה. אסתר מינה מבכה את הפלישה לביתה ורוגזת על אבולעאפיה שנתן להם להיכנס לבית, אבל הוא נחוש בדעתו להיות נאמן לקרוביו עד שיוכרע הדין במשפט משותף.
תמונה ששית: המשפט וילה לה ז`ויף - יקב יין יהודי ליד פריז, כמה ימים מאוחר יותר בעת ההכנות למשפט נשאלת השאלה מי הם האנשים שירכיבו את בית הדין. לווינאס הערמומי הביא שלושה סופרי סת"ם שישמשו כדיינים, אולם הרב אלבז מתנגד לכך מתוך אמונה שמי שקובע את בית הדין גם מכוון את גזר הדין. לאחר ויכוח, מוחלט שבית הדין יורכב ממניין אנשים שיועלו בגורל ואסתר מינה דורשת כי ניתן יהיה לבחור גם בנשים. אבו לוטפי נבחר להעלות בגורל עיוור את השופטים והוא מעלה את שלושת סופרי הסת"ם ועוד שבע נשים. בן עטר טוען לטובת ריבוי הנשים, שיש לו תקדים בהיסטוריה היהודית. הרב אלבז מחזק את הטיעון בנימוק מקורי שהאישה השניה תמיד קיימת, אם לא במציאות אז בדמיון ומוטב שתהיה במציאות ולא בדמיון. לעומתם, אסתר מינה טוענת שבגלל שהיתה אפשרות ריאלית לאישה נוספת בבית, התאבדה אשתו הראשונה של אבולעאפיה לאחר לידת התינוק המת. לסיכום נואם הרב אלבז ומבקש שהיהודים בארצות הנוצרים יכבדו את מנהגיהם של היהודים החיים בארצות האיסלאם. פסק הדין ניתן כמה דקות לאחר מכן, ולמרבה הפלא הוא ניתן פה אחד לטובת הדרומיים, וכנגד רתיעתה של אסתר מינה.
תמונה שביעית: פסק הדין אסתר מינה מזועזעת לגמרי, מכריזה על עצמה כאישה מורדת, ומבקשת להתגרש מאבולעאפיה אם הוא אכן יחדש עתה את השותפות עם דודו. אבולעאפיה מתחנן בפני בן עטר לוותר לו, אולם בן עטר שזכה בדין אינו מוכן לוותר על שותפותו של האחיין. לבקשתה של אסתר מינה מוכן הרב אלבז להביא את העניין לערכה נוספת, בעיר מולדתה של אסתר מינה, וורמייזא. אם שם יאשרו את טיעוני אנשי הדרום, מבטיחה אסתר מינה לקבל את הדין ולא לבקש גירושים מבעלה. תמונה שמינית: אשכנז הכל יוצאים לדרך אל עבר וורמייזא.
תמונה תשיעית: החרם תפילות הבוקר של יהודי וורמייזא אלבז מציע לשנות הפעם את הטקטיקה ולבקש בורר יחיד שלדעתו יזהר מלהחליט על פירוק השותפות ויצירת קרע משפחתי. אלבז מוצא את הבורר וזה חוקר את שתי הנשים. האישה הראשונה מרצה את נימוקיה בעד ריבוי נשים. היא חושבת שכאשר הגבר נשוי לאישה אחת, הוא דואג כל הזמן שמא לא ימלא את חובתו המינית כלפיה, אך כאשר יש לו שתי נשים הוא מחדש עצמו מדי פעם לשמחת שתי הנשים גם יחד. האישה השניה מפתחת את תיאורית ריבוי הבעלים שהיא מאמינה בה, מתוך תחושת שוויון עם הגבר שיש לו כמה נשים. הבורר מזועזע בעיקר מדברי האישה השניה ומכריז חרם על בן עטר.
תמונה עשירית: השותפות האישה השניה שהבינה שבדבריה הנועזים גרמה לחרם, בורחת מתוך ייאוש אל הביצות של היער השחור. בן עטר מנסה לחפש אחריה, אבל כל יהודי וורמייזא, כולל אלבז, מחויבים עתה בחרם ואינם מוכנים לשתף איתו פעולה. בן עטר הולך אל הביצות שם הוא מוצא את האישה השניה המקוננת על מצבה. היא מציעה לו לגרש אותה על מנת שהחרם יתבטל והשותפות תתחדש, אבל הוא מסרב. מרוב ייאוש היא טובעת בביצה. כך החרם בוטל והשותפות התחדשה גם אם במחיר טראגי ומר.
השירה בעברית תרגום מוקרן באנגלית ובעברית.
ביקורות "מסע של האופרה הישראלית למדרגה של מצוינות... אופרה דרמטית ומוסיקלית מדהימה." (אורה בינור, מעריב)
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (6 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 6. מה אתם מתלוננים
| | | | כל הכבוד לכל המשתתפים על היוזמה. אופרה מדהימה, מוסיקה מעניינת, ליבריט מעניין ותזמור מעולה.
מישהו ציין הגברה, הגברה רק תהרוס את היופי הטבעי שבאופרה.
הבעיה היא באולם ולא בזמרים התזמור או התזמורת.
ביום שבו יהיה כסף למימון אולמות איכותיים בישראל המצב ישתפר.
הוסף תגובה | | | | |
| 5. פשוט זוועה
| | | | אני לא מבין איך נותנים לליברטו כזה לעבור ? כנראה שא.ב.יהושע צריך לכתוב רק ספרים...
הדיאלוגים נשמעו מגוחכים ובלי מלודיה.
חבל על ההשקעה.
הוסף תגובה | | | | |
| 4. אופרה מענינת ומלהיבה, מוסיקה טובה, לסיפור ראו שוב את הספר הנפלע
| | | | צריך לקרוא קודם את הספר כדי להבין אילו פשרות נאלץ הסופור א.ב. יהושוע לעשות כדי להלועכת ליברית מותאמת
המוסיקה מאד מענינת במודרניות שלה, מוטיבים מאופרות אחרות ומקונצרטים ידועים, אולי חלמתי אך שמעתי איזכורים מן האחריה של מאדאם באטרפליי ששרה האשה השניה והימהומי באך כאשר המשפחה הדרומית מגיעה לאשכנז וכיו"ב, שמחתי שעשיתי את המאמץ להגיע לתל אביב מן הגליל במוצ"ש, אי מאחלת לנו שנזכה לעוד יצירות של הסופר הנפלא יהושע והמלחין המאתגר ברנדשווילי..ש.ש.
הוסף תגובה | | | | |
| 3. גם אני הייתי שם היום והרגשתי בינוניות
| | | | התפאורה מעולה,
הליברט 10, התפקידים הראשיים מבוצעים טוב מאוד וקטעי המקהלה מצויינים.
הדבר היחיד הלוקה בחסר הוא דוקא הלחנים- ראשית לא שמענו בכלל את הזמרים ושנית- לא היה שום קשר בין מבנה המשפט למוזיקה. הכל נראה כמו אילתור צלילים גדול.. לא היה שום קטע שאפשר לזמזם אחר כך באוטו (בניגוד לאופרה אחרת..) כל החלק הראשון היינו משועשעים והרגשנו מטופשים- היה דבילי. החצי השני היה הרבה יותר טוב, משוחק ומושקע מאוד. בקיצור- בינוני פלוס.
הוסף תגובה | | | | |
| 2. די משעמם
| | | | כדאי אולי שמישהו יאמר את האמת. האופרה מסע אל תום האלף די משעממת. נכון, קטעי המקהלה יפים וגם התזמור וההלחנה של ברדנשווילי די מוצלחים. אולם האופרה משאירה אותך אדיש ולמחרת כבר לא נשאר ממנה כלום בזכרון. הדבר שמציק ביותר היה השימוש המגוחך בעברית. כאילו המלחין לא הכיר את השפה והכל נשמע מאולץ. חלק ניכר מהזמן לא הצלחנו לשמוע את הזמרים. חבל שלא הייתה הגברה אולי היינו נהנים קצת מהקולות שלהם. בסופו של דבר הדרמה לא עובדת ומותה של האישה השנייה מותיר אותך אדיש. גם המסע, למי שלא קרא את הספר, נותר לא ברור. חוץ מזה הבמה הייתה יפיפיה והתלבושות נפלאות.
הוסף תגובה | | | | |
| 1. נפלא
| | | | אופרה רב גונית וססגונית, במראה ובצליל מוסיקה טובה ומיוחדת, סיפור מעניין ותפאורה עשירה ומיוחדת.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|