|
|
|
תיאטרון באר שבע |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בימוי: כפיר אזולאי מאת: הנריק איבסן עיבוד: אינגמר ברגמן תרגום: רבקה משולח תפאורה: ערן עצמון תלבושות: יהודית אהרון תאורה: תמר אור |
הופעה ראשונה: 28/4/2012
משך הופעה: שעה ו-40 דקות
|
|
|
|
ערב חג המולד השנה הוא חגיגה מיוחדת עבורה נורה ובני משפחתה. בעלה עומד להתמנות למנהל בנק, ועתידם הכלכלי ואושרם המשפחתי סוף סוף נראה מובטח, אך נורה נופלת קורבן לסחיטה ואיומים מצד אחד העובדים בבנק שבעלה עתיד לנהל בקרוב. על מנת למנוע את פיטוריו ולהתקדם במעמדו בבנק מעמיד אותו עובד את נורה במצב המוביל כמעט לקטסטרופה.
נורה נדחקת אל הקיר ומסתבכת בתוך עולם של שקרים ומזימות. האמת שנחשפת ממוטטת את העולם שנראה לפני רגע כמאושר ובטוח. הסודות הנחשפים מביאים לשינויי המשפיע על כל הנפשות הפועלות, ובמיוחד על נורה. נורה מפסיקה להיות בובה על חוטים בידי מפעיל הבובות השוביניסטי ומפרקת את כל המוכר על מנת להתחיל מחדש.
בית הבובות מאת המחזאי הנריק איבסן הוא אחת הדרמות הגדולות במחזאות העולמית. המחזה היה שנוי במחלוקת כשיצא לראשונה בשל ביקורת נוקבת על התפקידים המסורתיים של הגבר והאישה בחיי הנישואין. המחזה נכתב לפני יותר ממאה שנה והוא עדיין מעורר הד ותגובות חזקות, בשל היותו דרמה רלוונטית החושפת את מקומה של האישה בחברה ובמשפחה גם בימינו.
הפקה זו של תיאטרון באר שבע היא על פי עיבודו החדשני והמהפכני של במאי הקולנוע- אינגמר ברגמן. עיבודו של ברגמן שומר ומחדד את הדיוק, הנשכנות והביקורתיות שיש במחזהו הקלאסי של איבסן ומעניק לו פרשנות מודרנית וקצבית.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (7 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 7. אזולאי בועל את פסטרנק באלימות
| | | | במאי כפיר אזולאי כופה על אביטל פסטרנק בדיוק את מה שכפה הלמר על נורה: תהיי שחקנית (בהצגה היא חייבת לרקוד טרנטלה לעיני הקהל, להנאתו של בעלה - במובן של "בועל", "אונס") ותצייתי למה שאני - הגבר - כפיר אזולאי (קובע טעם הקהל) - מצווה עלייך. מה ההבדל בין אי יכולתה של נורה לסרב, לכליאתה של פסטרנק לצו הגברי?? אתם הגברים - ואתה - אזולאי - לא למדתם כלום! "בעיניים של היום, העירום מפעיל את הסצינה" (ציטוט של אזולאי) - הוא רק מפעיל את הצורך הגברי שלך בשליטה על פסטרנק ותו לא
הוסף תגובה | | | | |
| 6. ההצגה מעניינת לכולם
| 5. סוף סוף תיאטרון
| | | |
צפינו בהצגה אתמול בחולון. הצגה מצוינת משחק טוב מאד של כל השחקנים, תפאורה מושקעת ומעניינת
ההצגה מוכיחה שעדיין אפשר להעלות הצגות ברמה גבוהה עם משחק מעולה ולעניין את הקהל
הוסף תגובה | | | | |
| 4. הצגה מתישה ומשעממת
| | | | ההצגה היתה מתישה ומשעממת. הנושא מאד לא מעניין. תפאורה עלובה. ההצגה הגרועה ביותר שצפינו. שעה וארבעים של עינוי. נראה לי שאם היינו צופים בה לפני מאה שנים היינו מאד נהנים מהצגה קלאסית זו, כאשר אישה כנועה וציתנית מעיזה להביע דעתה ולמרוד בבעלה, אך היום, לשמוע את הדקלומים פרי עטו של איבסן - ז ו ו ע ה.
מסרט בינוני מינוס היינו נהנים יותר.
הוסף תגובה | | | | |
רוני , מכבים-רעות (04/06/2013) |
| 3. הצגה יוצאת מן הכלל
| | | | צפיתי בהצגה "נורה" אתמול בתיאטרון ירושלים ובעת כתיבת התגובה הזו (פחות מ-24 שעות לאחר מכן) עדיין מפעמת בי עוצמת החוויה. בהצגה הזו יש קסם רב, המתבטא בכל אחד ממרכיביה: עלילה, משחק, מוסיקה, תאורה ותפאורה. השחקנים שיחקו ברמה הגבוהה ביותר וגרמו לי להישאב במהירות רבה אל עולמם של הלמר ונורה טורוולד. התבגרותה של נורה והפיכתה מ"בובה על חוטים" לאישה יוזמת שמחליטה מה טוב עבורה מרגשת. אני מודה לשחקנים ולכל העוסקים במלאכה על הצגה שתישאר חקוקה בזכרוני זמן רב. תודה!
הוסף תגובה | | | | |
דניאל , ירושלים (12/05/2013) |
| 2. יופי של הצגה
| | | | הצגה שעושה כבוד לאיבסן ולתיאטרון ב"ש ומראה את היופי של יצירתו. הצגה מלטפת, לא צעקנית, עדינה גם בקטעים היותר נועזים שלה, נוגעת ונורה מרגשת עד דמעות. העולם השתנה מאז איבסן, אבל מחזותיו אקטואליים תמיד, כי הם נוגעים ברגשות אנושיים עמוקים שלא חולפים ולעיתים אפילו מתעצמים בעולם החדש.
הוסף תגובה | | | | |
| 1. שקט, עדין, יפה, מרגש, מלמד
| | | | איבסן הוא המחזאי האנושי. הוא לא מסתכל בצורה מניפולטיבית (כמו שיקספיר) או בצורה צינית (כמו חנוך לוין). הוא מסתכל על סיטואציות אנושיות במבט עמוק ובעיקר מבין את הרגשות האנושיים של הדמויות. בהצגה `רוחות` הוא הסתכל על הנושא של מחלה חשוכת מרפא, ב`האישה מן הים` הוא הסתכל על נושא השגעון ופה בהצגה נורה הוא מסתכל על מעמד האישה במשפחה. היופי של ההסתכלות שלו שזה יכול להיות בכל משפחה מבלי קשר לדת, לארץ או למעמד החברתי. ההצגה של תיאטרון ב"ש הייתה יפה מאוד ומהנה. היא הראתה את הבית כמקום ההתרחשות של כל העלילה והיה בזה משהו מאוד מאוד חזק. הסצינות היו שקטות ולא צעקניות וגם כשהטונים עלו זה היה עדיין במסגרת השקטה והעדינה של ההצגה. היה בבימוי מגע של קסם וגם בעיצוב ובמשחק. לא היה בהצגה יותר מידי ולא פחות מידי - היא הייתה יפה, לא מתחכמת ובשילוב הנכון והגאוני אולי של כל המרכיבים.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|