|
|
|
 |
מופעים |
 |
|
|
|
| |
|
סוף סופה בוא - יסמין גודר |
|
|
|
|
|
| |
דרמטורגיה: איציק ג'ולי
תחקיר ועריכה: מיכל בסעד
תאום אמנותי: עומר שיזף
סאונד: אייל שינדלר
כוריאוגרפיה: יסמין גודר |
| רקדנים: דליה חיימסקי, דני נוימן, סורה וילהלמסון , ענת ועדיה , צוף יצחקי, שולי אנוש |
|
|
|
|
ב"סוף סופה בוא" מתקיים ערבול של תמונות וסיטואציות אנושיות, מקופלות אחת בתוך השניה, תחת תחושה של אימה ואסון הרוחשים מאחוריי הקלעים. האוירה היא של איתני טבע אשר פועלים ומשמשים כיד גורל, ומשתלטים ללא אבחנה.
כתוצאה מדחיסות זו הפרטי והאישי מתפוררים לרגעים קטנים, להבזקים ונבלעים אל תוך התרחשויות קבוצתיות אשר מחדדות את תחושת חוסר השליטה ושמות דגש על היאחזות בין-אישית והישרדות. בתוך סחף עצום זה מוצפים החוצה הצורך והידיעה הפנימית בשינוי, ואולי כניעה, אשר הופכים את התודעה לנזילה והפכפכה. דימויי החיות הצצים מאפשרים בדיקה מחודשת של גבולות העצמי.
מצד אחד החיה כשלמות טבעית הנעה מתוך כוח פנימי עמוק המוערר געגוע לפשטות ושקט ומצד שני כביטוי יצרי, אפל והישרדותי. כל אילו מתחברים למסע החוקר את הקשר בין הצורך להגיע לחורבן והרס על מנת לקיים צמיחה מחודשת.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|