|
|
|
 |
הצגות שונות |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: הנריק איבסן
תפעול תאורה: הינריך שמידט-הנקל
בימוי: תומאס אוסטרמייר
תעתוק וניהול מוזיקלי: יאן פאפלבאום
תחקיר ועריכה: נינה ווצל
מוזיקה: מאלטה בקנבאך
תאום אמנותי: אריך שניידר
יוצרים: מריוס פון מיינברג - דרמטורגיה , סבסטיאן דופואי - עיצוב וידאו |
| שחקניות: קתרינה שולר , לארס איידינגר , לורה סטפנק , אנדורה באוור , יורג הרטמן , קיי ברתולמאוס שולץ |
|
|
|
|
הדה גאבלר, בתו של גנרל, מתחתנת. בעלה, יורגן טסמן המבקש להיות ההיסטוריון ושואף לזכות במינוי לפרופסור, לווה כספים ורוכש ווילה כדי שיוכל לעמוד בסטנדרטים של אשתו. הדה סילקה מעליה את יריבו על אהבתה, את איילרט לוובורג המוכשר ויפה התואר. לוובורג, שבילה לא מעט במועדונים ידועים לשמצה, תוך שהוא מערפל את האינטלקט המבריק שלו בסמים, לא היווה פוטנציאל לזיווג חברתי-כלכלי מבטיח עבור הדה. הדה שבה מאוכזבת מירח דבש ארוך ומגלה שבזמן שנעדרה פרש לוובורג מחיי ההתהוללות, וכתב ספר על ההיסטוריה של התרבות אשר זוכה לשבחים רבים. התוצאה המיידית לכך היא שתוכניותיו של טסמן לזכות במינוי לפרופסור מוטלות בספק. חייה של הדה מתחילים לזרום כמו חול בין אצבעותיה ויוצאים משליטה.
ביצירה זו, שהוצגה לראשונה במינכן בשנת 1891, מתקיף איבסן את הבורגנות, אותה הוא מכיר מבפנים – בורגנות שלא ניתן כיום לזהותה כמעמד חברתי מלוכד בעל ערכים משותפים. הכמיהות והחרדות הבורגניות, אשר ליוו והחריבו לא מעט סיפורי חיים מאז המאה ה-19, מצויות כיום בכל המעמדות החברתיים-כלכליים בחברה, והחרדה מפני ניעות חברתית כלפי מטה היא זו שהפכה למוטיב הקולקטיבי המרכזי בחיינו.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|