|
|
|
הבימה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המחזה מביא את סיפורה של משפחה שחיה בעיירת פיתוח. הבן הבכור נמלט ממוסד לעבריינים והבן הצעיר שקוע בהכנותיו לקראת חידון התנ"ך, בו הוא מתכוון להתמודד ולנצח.
אם המשפחה מנסה, במקביל, לנהל את הבית וגם לעשות קריירה בניהול המתנ"ס המקומי. אב המשפחה, שהוא בעל מזנון ובן של אבא שהיה אב בית הדין הרבני בבגדד, מתקשה להתמודד עם המשפחה המסובכת כיחידה אחת, ועם כל אחד מחלקיה לחוד. הסבתא מספרת שכל הצרות המשפחתיות החלו מאותו רגע שבעלה ההדוק התנכר לבנם, נגן עוד מחונן. דמות נוספת במחזה היא צעירה אתיופית, שמתגוררת בשכונת הקרוונים הסמוכה בבית המשפחה ונקרעת בין משיכתה לאחד הבנים לבין אהדתה לאביו שעושה הרבה כדי לעזור לאחיותיה הצעירות. צדוק צמח, שכתב את המחזה, למד באוניברסיטה העברית (תואר ראשון בגיאולוגיה) ובבית הספר לקולנוע בירושלים. "סדקים בבטון" השתתף לפני שנים ספורות בפסטיבל פותחים מסך המאורגן על ידי תיאטרון בית ליסין.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (11 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 11. אסור לפספס-חובה לכל המשפחה
| | | | אתמול 13 ביולי 08 , צפיתי במחזה "סדקים בבטון" הצגה הכי מרגשת שהועלתה בהבימה לאחר "פירורים" החגיגה"
מחזה שאסור לה לחלוף במהרה. חובה לכל תלמיד ונער באשר הוא.
אסור בשום אופן לפספס את המחזה .
הקסט פשוט מדהים משחק מצויין של אהובה קרן הזכורה לי לטובה אותה מהמחזה "פוטו בגדד" לצד עמוס לביא,
חברים רוצו לראות ולהפנים,חובה.
הוסף תגובה | | | | |
בן כהן שני , תל אביב (14/07/2008) |
| 10. הצגה מרגשת ומעולה. חכמה ורגישה.
| | | | ראיתי את ההצגה סדקים בבטון ואני חייב להגיד שהיא כתובה כהלכה, עם עניין, עם הומור, עם רגישות. נוגעת לא נוגעת. מטפלת ברבדים שונים בחברה הישראלית, במשפחה הישראלית, ביחסי אחים, ביחסי הורים ילדים. נהניתי מכל רגע. רואים את הבימוי הרגיש שמנסה לבעהיר לקהל מציאות אמיתית. אחת ההצגות הטובות שיש היום.
הוסף תגובה | | | | |
אורן זיו , גבעתיים (15/03/2008) |
| 9. מרגשת ...
| | | | הצגה מצויינת... מרגשת, משחק מצויין של השחקנים.. יונתן רוזן מצויין. כל הכבוד!
למה הבימה לא משווקת את ההצגה הזו בצורה יותר טובה?? יש לה הצלחה בידיים - מזכירה את "סיבת המוות" של בית ליסין ותראו לאן היא הגיעה... לאנשים בשיווק - תחשבו על זה!
הוסף תגובה | | | | |
| 8. הצגה מצויינת (ללא תוכן)
seahorse1406 , מרכז (07/02/2008) |
| 7. הצגה די סתמית
| | | | ההצגה משוחקת לא רע, וניתן לציין לשבח את שני השחקנים הראשיים שגילמו את האב ואת הבן הסורר.
עם זאת, לדעתי מדובר בהצגה די סתמית שעוסקת בנושאים חבוטים (יחסי אבות ובנים, עמידה בציפיות), בלי אמירה חדשה ועם סוף די שבלוני וצפוי.
בנוסף, השירים המבוצעים על ידי השחקנים תוך כדי ההצגה (ויש לאמר, יפה למדי, ובטעם טוב) נתנו לי לפרקים תחושה כאילו אני צופה במחזמר שמטרתו לבדר ולא בדרמה רצינית.
הוסף תגובה | | | | |
| 6. מצויין
| | | | ההצגה חזקה ומרגשת, המשחק מצויין, עם אמירה.
הוסף תגובה | | | | |
| 5. סדקים בבטון-ביקורת-צדוק צמח-הבימה
| | | | עוד מחזה על הרס משפחה בגלל השקפת עולם שונה לאב ולבן.האחד מסורתי השני חילוני הרוצה ללכת עם
הזמן אחרי משאלת ליבו המוסיקה.בניגוד לסוף הטוב
והלא מציאותי במחזה "תפוחים מן המדבר" על אותו נושא שראינו ,הרי כאן הסוף
מציאותי יותר וכרגיל המציאות אכזרית יותר מהדמיון.
ההצגה הוצגה במסגרת הבמה הפתוחה של בית ליסין ומועלית כעת בהבימה.
משפחה נקלעת לסכסוכים פנימיים עקב העובדה שבן שהאב מיעד להיות רב רוצה להתמסר למוסיקה וליסד להקה.האב כמיובן אינו מותר.הוא חי עדיין בעידן הפטריארכליות עם המשפחה בנתיבות.בסופו של דבר אין מנצח וכולם מובסים.הן הדת שבלתי אפשרי לכפות אותה על מי שאינו רוצה אותה והן המוסיקה שאין לה מקום במשפחה של רבנים.
אברהם סלקטר משחק את תפקיד האב הקשוח הדואג שבניו יכבדו אותו את רצונו ואת הדת.הוא רוצה שהם יהיו רבנים כיאה למשפחה שהסבא היה אב בית דין.משחקו מסוגנן היטב וטוב אך ליבו קשוח יתר על המידה ואין אנו מרגישים בגוון ברור המראה על אהבתו לבניו ,על רצונו לכבדם ולותר במקצת למען שלום הבית.אין ספק שהוא אוהב אותם בדרכו שלו אך אין דבר זה מורגש ומובחן במשחקו.אם הסוף טראגי הרי הוא -האבא-הסיבה לכך.
יונתן רוזן המשחק את הבן הסורר כתב גם את המוסיקה, משחק בצורה שאנו מאמינים לו ביסוריו והתלבטויותיו.הוא אינו מקשה אחת. מוכן לבוא במקצת לקראת האבא אם ירגיש שינוי מה ביחסו אליו אך שינוי זה אינו בא .הבן חילוני רוצה לחיות את חייו כרצונו ולהקדישם למוסיקה שהיא בשלב זה כל חייו.
הוא מתיסר.הוא מדוכא הוא במשבר ואנו לצידו כי הוא משכנע בצדקתו.עודד יחזקאל כאח הצעיר עצור .יש לו עדיין כבוד לאבא ומנסה למלא את רצונוהזר לו. יש לו רגעים הזקוקים לשיפור ואין לי ספק שזה יבוא עם הרצת ההצגה. נהנתי ממשחקן של האם-אהובה קרן והסבתא-נורית כהן.הראשונה כנועה אך אינה מותרת בקלות והשניה מלאת חוכמת חיים והתחשבות בנכדה.
אסתר רדא מופיעה בתפקיד קטנטן כשכנה האתיופית. תפקיד שהמחבר-צדוק צמח לא פיתח והוא כנטע זר שתול בדרמה המשפחתית.
התפאורה של גילי כוכבי מראה בית של משפחה ואנו רואים שני חדרי הבית ללא מחיצה ביניהם על הבמה . חדר המשפחה עם המיטה הזוגית הכפולה והתמונה של רב והחדר של הבן עם מיטת היחיד ותמונת זמר
וגיטרה.תפאורה שיגרתית אך יעילה לבמה הקטנה של צוותא 3 ולא יותר מיזה.
הבימוי של דליה שימקו רגיש,טוב,מאפשר לאפיין את הדמויות ומרתק.
לראות או לא לראות:יחסי דתי וחילוני באותה משפחה משמש כנושא להרבה מחזאים. אין חידוש בו והפך לנדוש.הצגה יפה ומענינת אך אינה מחדשת דבר וחוזרת על מה שראינו בהצגה המוצגת בתיאטרון אחר כעת.
נכתב על ידי elybikoret , 27/10/2007 00:39
elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | | | | |
elybikoret , tel aviv (27/10/2007) |
| 4. דרמה מרגשת
| | | | הצגה חכמה ורגישה, בבימוי נפלא וצוות שחקנים מדוייק. מזמן לא התרגשתי ככה.
הוסף תגובה | | | | |
לילית , תל אביב (04/08/2007) |
| 3. הצגות של העם
סטודנט בת"א , ת"א (03/08/2007) |
| 2. המלצה
| 1. כל הכבוד לגילי כוכבי!!
|
|
|
|