|
|
|
 |
תיאטרון החאן |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: בועז טרינקר, עירית קשני, אורן סולו, ישי בן-משה, ויטלי פרידלנד , אופיר נהרי, אילנית גרשון, קרן ברי |
|
|
|
|
עיבוד בימתי למבחר סיפורים קצרים מתוך הקובץ "צינורות" מאת אתגר קרת. גיבורי הסיפורים הם ילדים, אוהבים צעירים וחיילים. על אהבותיהם, שברון לבם ותסכולם, מול עולם הכסף וההצלחה של "הגדולים".
סיפוריו הקצרים של אתגר קרת, רוויי ההומור והחן, אינם נעדרים גם כאב ואכזריות והם זוכים להצלחה רבה בקרב קוראים בארץ ובעולם.
ההצגה עלתה לראשונה, בנוסח אחר, בסטודיו למשחק ניסן נתיב, ועולה על במת תיאטרון החאן בעיבוד חדש.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (9 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 9. הייתי לפני שבועיים ונהניתי מאוד
 | |  | | נקרעתי מצחוק במיוחד מהסיפור על הסוכן עם הפיצול אישיות ואהבתי גם מאוד את דבק מטורף
ג`ינג`יות לשלטון!
הוסף תגובה | |  | |  |
| רועי , תל אביב (11/10/2008) |
| 8. גם אני מנויה של החאן וחובבת גדולה של סיפורים של אתגר קרת
| | | | וההצגה לא מעניינת במיוחד בעיני
אני חייבת להגיד שהתאכזבתי
ושזה לא ביצוע שעושה חסד עם הסיפורים של אתגר קרת.
למרות שהיו כל מיני רעיונות בבימוי שמאוד מצאו חן בעיני ומעידים בכל זאת על כישרון של הבמאי. דעתי חלוקה.שנה טובה
הוסף תגובה | | | | |
| אהובה , ירושלים (09/10/2008) |
| 7. שעה ועשרים של זיכוך
| | | | וואו
יצאתי מההצגה הזו בתחושה של נשימה מחודשת כמו סוכריית מנטה לנשמה. זכרתי את הסיפורים מילדותי ולמרות שידעתי כמעט כל כל רגע מה המילה הבאה השחקנים שהם בעצם בני גילי ריתקו אותי והפתיעו אותי בעוצמה ובעבודה הקבוצתית הנהדרת שהם הביאו לבמה
הוסף תגובה | | | | |
| ראיתי אתמול , בצוותא (19/03/2008) |
| 6. מנויה של תיאטרון החאן
| | | | בהצגה יש המון דברים יפים. אבל לא אהבתי אותה בכלל.
הוסף תגובה | | | | |
| אורית , ירושלים (19/03/2008) |
| 5. זה לא הצגה-מקסימום קריינות
| | | | כול ה"הצגה" הזו מורכבת ממישהו שמקריא קטעים מהספר ומספר גדול של שחקנים חדשים שמתרוצצים לפה ולשם למען יוכלו לקרוא לזה הצגה. רוצים להיזכר ב "צינורות"? תקרוא עוד פעם את הספר!
shibumy@gmail.com
הוסף תגובה | | | | |
| איתן דודניק , ירושלים (26/02/2008) |
| 4. הצגה מבריקה
| | | | קראתי את "צינורות" ורק עכשיו אני מתחיל להבין את המשמעות של הסיפורים של קרת. ממש נהניתי בהצגה. הרגשתי כמו ילד כשצפיתי. ברגע שנכנסתי לעולם המוזר הזה היה קשה לצאת. פרשנות רעננה, מלאת דמיון, הצגה יפה ויזואלית, שמבוצעת ע"י צעירים מוכשרים בטירוף, כל אחד בדרכו. מומלץ.
הוסף תגובה | | | | |
| איציק , ירושליים (11/02/2008) |
| 3. אתנחתא של שפיות
| | | | העיקר, והמקור, הוא עולם הסיפורים של אתגר קרת. יש בהם הומור וחן ילדותי, והסתכלות רעננה על העולם. הוא לא נאיבי: להיפך, הוא חסר אשליות, אכזרי, לפעמים מאקאברי, לא עושה הנחות.
אבל מתחת לכל זה מסתתרים חסך גדול וכאב גדול וחרדה גדולה. סיפור נונ-סנסי של ילד שלא נראה לו שבתמונה שהראה לו פסיכולוג זה לא בסדר שלילד אין אוזניים, מסתיים ברצונו של הילד - שמתגשם - להיעלם בתוך צינור מפותל שבנה, יחד עם הגולות שלו. או הטירון שנרמס על ידי הסמל, שמניילן עצמו בסוף למוות כמין פרודיה כואבת על התבגרות בלתי נמנעת.
גם כשקרת מתאר מציאות "גסה" - הביקור הראשון של הנער המתבגר אצל זונה, מלווה את הביקור הארנב של אליס מארץ הפלאות. מתחת למסווה המשעשע מציצות טרגדיות קטנות, שהעיקרית שבהן היא כנראה התבגרות.
אילן תורן, בסיוע רב דמיון של מרינה בלטוב בתנועה ויהלי תורן ונדב ויקינסקי (שגם ניגן במהלך ההצגה) עשה בחכמה כששם את הסיפורים בפי קבוצת ילדים שלכאורה משתעשעים בגן משחקים (התפאורה היא כיסאות וספסל). הוא הפיק הרבה מאוד מקבוצה נלהבת, צעירה וחיננית של שחקנים בוגרים טריים של הסטודיו למשחק של ניסן נתיב (אני מניח ומקווה שהם כבר בוגרים: זה התחיל כהצגת תלמידים).
כוחה של הצגה זו בעבודת הקבוצה: אופיר נהרי, עירית קשני, אורן סולו, בועז טרינקר, ישי בן משה. אם אני צריך לציין בודדים מתוכה, אזי זהו ויטלי פרידלנדר בעל הפנים רבות ההבעה, אילנית גרשון שמצליחה לרכז על עצמה תשומת לב, וקרן ברי, ששירתה ופניה ה"נקיות" מעניקות להצגה הרבה רגעים של כנות ותום. זה מעניק להצגה את התום, הרעננות והכנות שלה, שמסוגננת להפליא בתנועה ושירה.
התוצאה המלבבת היא של הצגה נעימה מאוד, המתייחסת בכבוד רב לטקסט, יוצרת עולם דמיוני משלה, שכמעט כופה על הצופה חיוך טוב לב. מעל לכל יש בהצגה הזו - כמו בסיפור האחרון בה - בו מנסים הגיבורים לעצור את הזמן - אתנחתא של שפיות.
הוסף תגובה | | | | |
| מיכאל הנדלזלץ , הארץ (13/01/2008) |
| 2. הצגה מגוחכת
| | | | נראה כמו יום שמיניות בבי"ס למוגבלים , תלשובות עלובות , עלילה בנאלית , מוזיקה מוכתבת מראש מלא קיטש . עיבוד בזוי ומבזה , את השחקנים והקהל. ל
הוסף תגובה | | | | |
| 1. פשוט קסם
| | | | חזרתי עכשיו מההצגה ובא לי לחזור כבר לראות אותה שוב. מזל שיש בהצגה הזו גם קטעים קומיים כי אחרי כמה מהקטעים שיש שם שפשוט נכנסים לנשמה שלך והופכים את הבטן חייבים גם לצחוק כדי להשתחרר מהאחיזה.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|