|
|
|
גשר |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עריכה ובימוי: יחזקאל לזרוב על פי ספרו של: דויד גרוסמן |
משתתפים: דורון תבורי , ליליאן רות, מיקי לאון, אלון פרידמן, בר שדה, פאולו א. מואורה, נועה קולר , אלכסנדר סנדרוביץ`, יבגני טרלצקי, רות רסיוק |
הופעה ראשונה: מאי 2014
|
|
|
|
אדם קם בתום ארוחת ערב עם אשתו ומודיע לה שהוא יוצא לחיפוש אחר בנו, לשם... אל מעגלי החיפוש המתרחבים מצטרפות דמויות שונות מן העיירה: רשם קורות העיר, הקנטאור, המורה למתמטיקה, הסנדלר ואשתו המיילדת ואחרים. יחד איתם יתור גם הקהל אחרי מי שכבר אי-אפשר לגעת בהם ועדיין אי-אפשר להרפות מהם.
"סיפר לי פעם איש מארץ רחוקה, שבשפתו אומרים על מי שמת במלחמה "נָפַל". וכך אתה: מחוץ לזמן נפלתָ." אירוע תיאטרוני על פי ספרו רב המכר וזוכה הפרסים של דויד גרוסמן. הקהל מוזמן למסע יחד עם הדמויות בין חללים שונים ובין ז'אנרים, בניסיון למצוא יחד את המילים.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (6 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 6. איך לנסח?- לא אהבתי
| | | | וזה עוד בלשון המעטה, אפילו אפשר לאמר ההצגה נוראית. אין קשר בין הדמויות, כל דמות ממלמלת לעצמה כמה משפטים תלושים לא קשורים וזהו כל ההצגה יש אווירת אבל וכל דמות כלואה באבלה הפרטי. בהתחלה חשבתי שזו רק אני אבל בסיום ההצגה כשכל הקהל מחא כפיים במשך שניות ספורות בלבד כדי לא להעליב את השחקנים ואז כולם נסו במדרגות על נפשם כדי שיסתיים הסיוט וכמה שיותר מהר, הבנתי שזו הייתה דעת כל הצופים באותו יום.
הוסף תגובה | | | | |
יעל , תל אביב (22/01/2017) |
| 5. הצגה מעולה ומאד מיוחדת
| | | | הצגה מעולה ,שוברת את כל מוסכמות התאטרון שילוב של טקסט שכתוב כמו שיר בימוי גאוני ותנועה של הצופה במרחב הופכים את ההצגה לארוע מיוחד .
הצגה בעוטת ומכאיבה ואם אתם מחפשים בידור להמונים זה לא המקום עבורכם.זה על גבול הפרינג וזה מה שהופך את זה למדהים עוד יותר בעיני .
תאטרון רפרוטרי לקח הצגה הגביל את הצפיה בה ל 200 צופים בלבד ולקח נושא כואב כזה תוך שהוא מסתכן הוא תאטרון רואי להערכה
הוסף תגובה | | | | |
רותם , אריאל (07/07/2015) |
| 4. תגובה למספר 3
| | | | איזה מזל .....
על טעם וריח אין מה להתווכח !!!
הוסף תגובה | | | | |
אביב , תל אביב (18/04/2015) |
| 3. דעת מיעוט
| | | |
אני יודע שאני בעמדת מיעוט אולי דעת יחיד אבל אומר מה שיש לי לאמר
ההצגה"נופל מחוץ לזמן" של גשר היא אולי ההצגה המביכה,הפוזאיסטית,המייגעת שראיתי מעודי.
הצגה פנקסנית.נקרופילית בקטעי הוידיאו וברובה נעה בשטח ההפקר בין קיטש למוות. הצגת מלל ריק,רעשני וקולני.
כוריאוגרפיה שמרנית נטולת דמיון.ומה שהולם ספר הכתוב בידי גרוסמן והיה במקומו ובסוג המדיום המתאים
לא הותאם לתיאטרון. הטקסט המדוקלם בהצגה נשמע מופרך .מגלה יותר משמכסה..החטא בהעלאת ההצגה הוא כפול ומכופל.הצגה מזייפת
ומזוייפת על נושא שאינו סובל מסכות ושקרים ,קטנים כגדולים והוא גם חטא בלתי נסבל בארץ מלאת המולת טקסים והספדים.
היו בהצגה רגעים ארוכים ,מבישים,מביכים עם טלטול מיותר ומתחכם של צופים כבולים עם פירוטכניקה והדהוד
רמקולים כטוב בעיני הבימאי ומסורת" גשר" שמזמן איבדה את דרכה ומזגזגת בין אופנות ומתחזות כפורצות דרך.
מאז שאיבדה גשר את הקסם של "כפר"[גירסה ראשונה] "אידיוט" ו"העבד" לא חזרה ליכולת המופלאה של ההצגות האלה.
היום תמצא אינרציה לשמה עם דימוי עצמי מוטעה של תיאטרון הטוב ביותר..
אבל יש למזלנו גם צד אחר בהצגה.תופעת דורון תבורי היא ההצדקה היחידה להגעה להצגה.
הדיוק שלו.הניקיון שלו.המקצועיות שלו מבליטים את הריק במשחקם ונוכחותם של כל האחרים.
הרגעים בו יצא לדרך מעל הבמה הקטנה ואחכ בתנועה האינסופית בשורה הראשונה ביציע
היו מן המופלאים בתיאטרון הישראלי.וברגע שהוא ביקש מבנו ללמד אותו כי הוא פעם לימד אותו נשברתי ..
אני מסיק שאילו היו משאירים את הבמה בלעדית לאב ולאם ללא הגימיקים והחלטורה והאוזניות והמשקפות
יכולנו לקבל הצגה מינימליסטית בת שעה המבוססת רק על דורון תבורי וליליאן רות ההצגה היית יותר מדוייקת.נוכחת.איכותית.
לא עוד מאותו דבר.ובעיקר, בשל משחקו המורכב והמתוחכם של תבורי ,היה משתמע שמות הבן היה לשווא.
כמו מותם של כל הבנים.המהומה והעודפות הסתירה וכיבתה את העיקר.
לא מגיע לנו.לא מגיע גם לדוד גרוסמן .שהפכו את יצירתו למסכת ילדותית מופרכת של קיטש ומוות.
כמה חבל שקשה לגשר לשלוט ביצר הראוותנות והשואו הגדול. התיאטרון הזה נעדר לאחרונה, לצערי, מצפן אמנותי.
________________________________________
הוסף תגובה | | | | |
בן מנה , צפון (19/11/2014) |
| 2. הצגת התיאטרון החשובה ביותר מזה שנים בישראל.
| | | | חשובה גם מבחינת התוכן, הטקסט, שהוא אכן מטלטל. אבל גם מבחינת הביצוע.
משחק כזה לא ראיתי בתיאטרון בישראל מאז הימים שדורון תבורי היה בתיאטרון חיפה.
הוסף תגובה | | | | |
עמית , תל אביב (09/08/2014) |
| 1. חוויה מטלטלת
| | | | בסופה לא הצלחתי למחוא כפיים מפני שידי רעדו. קשה לעיכול. רק שימו לב - ישבתי ליד שתי תיכוניסטיות שצחקקו בחלקים הקשים ולחששו בסוף ההצגה שבבגרות בהיסטוריה הן נהנו יותר. רוצה לומר - זו לא הצגה שמגיעים אליה לשם ההנאה, ומומלץ לקרוא את הספר של גרוסמן ולהכיר אותו לפני. ייקח לי עוד כמה חודשים לעכל אותה ואחר כך אצפה שוב.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|