|
|
|
 |
בית הספר בית-צבי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: אדם ראפ
בימוי תלבושות ועריכה מוסיקלית: עידו רוזנברג |
| שחקניות: ניר גרינברג , ליז רביאן , גלעד שמואלי |
|
|
|
|
מאט ודייויס, חברים ותיקים מימי הקולג`, מבלים ערב בלתי נשכח ברובע החלונות האדומים באמסטרדם,
בחברת זונה יפיפייה, כריסטינה.
השלושה מגלים שחייהם השתנו לתמיד כשמשולש האהבה המוזר ממשיך לרדוף אותם שנה אחרי באיסט וילג` בניו-יורק.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (5 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 5. מחזה יפה, ביצוע עדין ורגיש
 | |  | | מחזה יפה על משולש שקודקודיו מהווים את הדמויות (הרגיש-המאצ`ו-הזונה) וצלעותיו מהווים את מערכות היחים. קשה היה לקרוא את מחשבותיו של המחבר אבל נדמה לי שהוא הזדהה עם הסופר הרגיש (כי הוא אולי כזה בעצמו) ושהוא רצה להראות את אכזבתו מהעדפת חלק מהנשים את המצ`ואיזם הבוטה והמזלזל על הרגישות והעומק.
במחזה הזה זה גם לגיטימי לתפוס את הצד של המאצ`ו ואפשר להיות שם ללא כל רגשות אשמה (כי הרי הזונה לא אמורה לרדוף אחרינו ואנחנו צריכים להתייחס אליה כפי שמגיע לה כי זה רק מה שהיא מבינה).
אבל יותר מהרגיש ויותר מהמאצ`ו כבשה דווקא את הלב ואת הבמה דמות הזונה (ליז רביאן המצויינת) שצד אחד (המאצ`ו) נהג בה בבוטות ובזלזול וצד אחר (הרגיש) ניסה לקרוא אותה, להסיר את קליפותיה ולהשאירה חשופה וללא חומות ההגנה שלה (שבלעדיהן היא הולכת לגמרי לאיבוד בתוך העולם האכזר אליו נולדה או נקלעה). היא הראתה בצורה חדה וחלקה את חוסר אמונתה בדמות גברית שברירית ורגישה בתוך עולם האינטרסים המזוהם שבו השפה היחידה הקיימת היא שפת הכוח.
אם מסתכלים על צלעות המשולש אז הצלע של הזונה-הרגיש כל כך דומה לצלע של הזונה-מאצ`ו בשתי הצלעות האלה קיימת אהבה חד כיוונית טוטלית וביטול מוחלט של האהבה הזו מצד הצד השני. הצלעות האלה כל-כך שונות וגם כל-כך דומות.
מעבר לכך, התפאורה (עם השילוב המוצלח של המסך הענק בסצינות האינטימיות), התאורה והמוזיקה היו ממש ברמה והצליחו להכניס אותנו לאוירה בכל המקומות ובכל הסיטואציות והביצוע של שלושת השחקנים היה יפה ורגיש ולמרות ריחוקו (הגאוגרפי והמנטלי) של המחזה מאיתנו הם הצליחו להעבירו בצורה אמינה ומשכנעת.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 4. עבודה מצוינת
| | | | ראיתי אתמול את חורף החלונות האדומים והוקסמתי מרמת עבודתם של השחקנים.גלעד שמואלי בתפקיד מאט המלנכולי מעביר לקהל את מצוקתו ואת הייאוש שסובב אותו באופן מצויו,ניר גרינברג בתפקיד דיוויס עושה עבודה פשוט מבריקה ומצוינת ומעביר את התפקיד בטיבעיות שלא תתואר וכמובן ליז רביאן בתפקיד כריסטנה שזה אחד התפקידים הכי טובים שראיתי אותה עושה בבית צבי.
הוסף תגובה | | | | |
| יפית , תל אביב (21/10/2007) |
| 3. כל הכבוד
| | | | אחת ההצגות הטובות שראיתי בזמן האחרון(וראיתי הרבה)אני מנוי לקאמרי ולא מבין איך לא לוקחים הצגה כזאת לתיאטרון מסחרי ומריצים אותה.כמו כן רמת המשחק של שלושת השחקנים היתה מצוינת.
לכו לראות!
הוסף תגובה | | | | |
| אסף , תל אביב (21/10/2007) |
| 2. מעולה
| | | | הצגה מעולה,איזה כיף לראות שיש כאלו כשרונות שמסוגלים לרגש ולהעביר הצגה שלמה מבלי שנשים לב.יישר כח,ובהצלחה
הוסף תגובה | | | | |
| הילה , גבעתיים (20/10/2007) |
| 1. הצגה מעולה
| | | | אני חייב להגיד כמה דברים.לאחר שראיתי את ההצגה בניו יורק באתי עם ציפיות נמוכות אבל הופתעתי לטובה.הצגה פשוט טובה,משחק מצוין של ניר גרינבג גלעד שמואלי וליז רביאן,כדאי ומומלץ
הוסף תגובה | | | | |
| יואב , תל אביב (20/10/2007) |
|
|
|
|