מר ז'ורדן, מתעשר חדש, להוט לנצל את עושרו המצטבר על מנת לשדרג את מעמדו החברתי הנמוך ולהשתייך לחברה הגבוהה. הוא לא מהסס להוציא סכומי עתק על שעורי עזר שיכשירו אותו להתקבל כחבר במעמד הנכסף: הוא לומד ריקוד, מוזיקה קלאסית, פילוסופיה ומבחר אמנויות אנינות, מסתייע במורים לנימוסים והליכות ונעזר בשירותיהם של יועצי אופנה, כדי להצטייד במלתחה המתאימה. הפער בין הרגליו העממיים כסוחר שווקים לבין גינוני המעמד הגבוה אליו הוא משתוקק, הוא מקור ללעג ולשעשוע על חשבונו. המורים והמדריכים, הניזונים מהאמביציה הבוערת שלו, שמחים לקבל את כספו אך בזים לו בגלוי ובסתר. בני משפחתו, אשתו והעוזרת הממולחת מנסים לפקוח את עיניו, אך הוא ממאן להקשיב ואף דורש להשיא את בתו הצעירה בניגוד לרצונה לבן אצולה.

מולייר, שכתב את המחזה כשהיה בשיא תהילתו, והעלה אותו לראשונה ב-1670, שם את המראה שלו אל מול פניה של חברה שנשלטה על ידי הממון, חברה, שכאז כן עתה, האמינה כי הכל ניתן לקנות בכסף. עיבוד חדש ומודרני לקלאסיקה שלא נס ליחה.