|
|
|
 |
הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: דניס פוטר
עיבוד ובימוי: רועי מליח
תפעול תאורה: בן לוין
תעתוק וניהול מוזיקלי: ניב מנור
תחקיר ועריכה: אהוד גוטרמן
תאום אמנותי: יעקב סליב
מוזיקה: יניב לוי |
|
|
|
|
"נוף ילדות" תסריט שעובד למחזה המספר את סיפורה של קבוצת ילדים המבלה יום אינטנסיבי ביער אפל שטומן בחובו יופי, קסם ופחד. המחזה מתרחש באמצע מלחמת העולם השנייה, והילדים מושפעים מהוריהם וגם מטבע האדם האלים והתחרותי. בסופו של היום, מוצאים הילדים את הרוע הטמון בתוכם.
זו אחת הדרמות הבריטיות המוכרות ביותר מצמררת ואשר שוחקה להפליא על ידי הלן מירן. המחזה חושף את עולמם של מבוגרים וילדים החיים במציאות של מלחמה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (1 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 1. נוף ילדות-ביקורת-דניס פוטר-יורם לוינשטיין
 | |  | | הסטודיו לאומנויות התיאטרון של יורם לוינשטיין נוסד לפני כ 20 שנה ושוכן כיום בכוונה בשכונת התקוה ומבצע פרויקטים משותפים עם תושבי השכונה כדי לגלות ולפתח את הפוטנציאל של התושבים ולחשוף אותם לחויות המיוחדות של התיאטרון וזאת בנוסף לפעולות הקהילתיות עם קהלים שונים 11 במספר כקשישים,נער בסיכון,עובדים זרים וכו` בשכונה.
הסטודיו פתח את העונה הנוכחית בהצגה "נוף ילדות" מאת האנגלי דניס פוטר שאין לו כל קירבה עם הרי פוטר.
המחזה הנו כמעט אוטוביוגרפי ועוסק בתקופת מלחמת העולם השניה בה לונדון הופצצה קשות והילדים הועברו לכפר בו הם מבלים יום.
זהו סיפורם של שבעה ילדים המושפעים מהוריהם, מהאלימות,מהמציאות,מהתופעות הסובבות אותם ונותנים דרור לדמיונם במשחק כדי לשכח את מציאות המלחמה ולהעביר את הזמן.
עיבד את המחזה וביים אותו רועי מליח רשף. הבימוי קיצבי,כוחני,מרתק ומאפשר לשחקנים לפתח כל אחד דמות וטיפוס אחר.
התפאורה-ניב מנור קומפקטית,מתנועעת,תכליתית
המשחק של כל המשתתפים טוב מאוד ומעורר תיאבון לראותם בהתפתחותם במהלך השנה בהצגות נוספות.
נהנתי ביותר מוילי-אור מאיר שגילם בצורה יפה מאוד טיפוס שובב של ילד הרוצה לחיות בשלום עם כולם,מג`ון -אלון אופנהיימר ה`גיבור` הלא מפחד, העומד על שלו והמעיז ובסופו של דבר גם המצליח.
פיטר-מני פלורנטין היה בריון למופת.שיכנע בצורה כזו שלא היתי רוצה לפגוש אותו בסימטא אפלה.גם רימונד-יאיר מוסל גילם את תפקידו כמגמגם וקצת מופרע בצורה כזו שלעתים פיקפקתי האם הוא לא משחק את עצמו.
אודרי-טל בלנקשטיין היתה ילדה תקיפה טיפוס גברי כנדרש.
במחזה אנו רואים את המציאות של המבוגרים, השאיפה לכח, הרצון להשפלה ,לשלטון, לכפיה, בעיניהם ובדמיונם של ילדים.
לראות או לא לראות:הצגה יפה,משחק טוב,ערב נעים ביותר.
נכתב על ידי elybikoret , 2/12/2007 00:21
elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | |  | |  |
| elybikoret , tel aviv (03/12/2007) |
|
|
|
|