|
|
|
תיאטרון הספרייה |
|
|
|
|
|
|
מוריד הגשם - תיאטרון הספרייה |
|
|
|
|
|
|
תפעול תאורה: עידו ריקלין בימוי: מיטקו בוזקוב מאת: ריצ`ארד נאש תעתוק וניהול מוזיקלי: סשה ליסיאנסקי תחקיר ועריכה: אירנה שר מוזיקה: אפי שושני תאום אמנותי: יעקב סליב |
שחקניות: ניר מנקי , נדב ניר , אלון אורבך , שירי נדב , אסף סולומון , אפי ביבי |
הופעה ראשונה: ינואר 2010
משך הופעה: כשעתיים כולל הפסקה
|
|
|
|
דרמה רומנטית סוחפת, מלאת הומור ורגש.
הקיץ ארוך ולוהט, ולא נגמר. הגשם מסרב להגיע. משפחת איכרים מחכה ומתפללת לשני ניסים - גשם וחתונה. הבת היחידה, ליזי, לא מצאה לה גבר שיאהב אותה. אביה מעודד אותה להמשיך ולקוות, אחיה הבכור דוחק בה להשלים עם כך שלא תינשא לעולם, ואחיה הצעיר עסוק מדי בפרשיות אהבים משלו.
האדמה יבשה, השמיים עקרים, וגם ליבה של ליזי מוכה בצורת. אל השממה הזאת מגיע זר מקסים, מצחיק, מסתורי. הוא קורא לעצמו סטארבק, מוריד הגשם, ומבטיח לחולל נס.
אולי הוא נוכל, ואולי הוא קוסם. עבריין או משורר. תוך עשרים וארבע שעות הוא יוריד גשם - או לא. דבר אחד ברור - הוא ישנה את חייהם של בני המשפחה מן הקצה אל הקצה.
המחזה זכה לעיבוד קולנועי קלאסי, בכיכובם של קתרין הפבורן וברט לנקסטר.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (5 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 5. בכיתי צחקתי והתרגשתי
| | | | חברה הציעה לי אתמול להגיע להצגה, לא ידעתי למה לצפות וכל כך התרגשתי ממה שראיתי, אומנות לשמה, הבמאי מטקו בוזקוב, המוסיקאי אפי שושני,התפאורן סשה לסיאנסקי ובראשם צוות השחקנים שירי נדב-נאור אפי ביבי נדב ניר אלון אורבך אסף סולומון ניר מנקי וליאור חקון עושים עבודה יוצאת מהכלל, הצגה מוממלצת בחום אך ברצוני לציין את שירי נדב נאור, היפייפיה שמשחקת מכוערת, האמנתי לה ונשביתי בקסמיה, צחקתי איתה, בכיתי מאד, התרגשתי,בראבו על משחק שובה לב ומרטיט נים זה נגע בי במקומות הכי עמוקים אותם פחדתי לפתוח שנים,תודה
הצגה נהדרת
הוסף תגובה | | | | |
ד`ר יפית זלצמן , (19/01/2010) |
| 4. ישו? אתה בטוח? תבדוק שוב (ללא תוכן)
| 3. הצגה עם הרבה אופטימיות
| | | | משחק מצויין. אין ספק שאפי ביבי יגיע רחוק. יצאנו עם חיוך.
הוסף תגובה | | | | |
רוית , רמת גן (10/01/2010) |
| 2. אין נביא בעירו
ליאור , רחל נאות (09/01/2010) |
| 1. מלאכים בשר ודם
| | | | אומרים שמלאכים יש רק בשמיים - אולי זה נכון אבל הם לא ממש נגישים. בעולם מסתובבים גם מלאכים אנושיים שמעצם היותם אנושיים נחשדים כנוכלים.
אבל יש דברים שיש בכוחם של המלאכים האנושיים האלה לחולל - הם אומנם לא יכולים להוריד גשם וגם לא להפוך עיוור לרואה, אך בעיות קטנות יותר הם בהחלט מסוגלים לפתור.
הם מגיעים כמתנה וכפי שמגיעים כך נעלמים, אך הם משאירים את חותמם העז בכל מקום בו רגלם דורכת.
בתאטרון תמונע מוצג כמה שנים המחזה "רעב" - "מוריד הגשם" של תאטרון הספריה הוא הגרסה ההפוכה שלו - אולי האופטימית, אולי האגדתית.
"מוריד הגשם" זו הצגה יפה מאוד המשוחקת נפלא ע"י כל הצוות (שירי נדב-נאור במשחקה המרגש והנוגע ללב ואפי ביבי במשחק כריזמטי וסוחף היוו את עמוד התווך של ההצגה).
במהלך ההצגה עלו בי גם מחשבות על דודו טופז שהבטיח שיגיעו חייזרים - אלה אמנם לא הגיעו, אך אין ספק שדודו השאיר את חותמו העז על אנשים רבים מאוד.
האם מוריד הגשם שבהצגה הצליח להוריד גשם? האם הוא נאסר? האם הוא התמסד? מה הגבול בין נוכל למושיע?
מההצגה הזו למדתי שאסור לפסול מראש אנשים עם כוחות נסתרים כי יכול להיות שהם פשוט השליחים של המלאכים הבלתי נגישים מהשמיים.
ואולי אולי כדי לעזור לאנשים אחרים להתמודד עם קשיים, לעבור מכשולים ואף לפרוץ דרך לא צריך אנשים רציניים אלא דווקא אנשי חלומות.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|