|
|
|
 |
בית הספר בית-צבי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: סם שפרד
תרגום: גיל ויינברג
תחקיר ועריכה: אפרת מירב
תאום אמנותי: יעקב סליב
הדרכת טקסט: גלעד רוזנברג |
|
|
|
|
אב חולמני, אם שחוקה, בת מרדנית ובן אידאליסט. משפחה עומדת להפסיד את כל רכושה.
כולם במאבק על השליטה בחוות המשפחה המוזנחת ובעצם בחיפוש אחר חופש, בטחון ומשמעות לחיים.קומדיה שחורה על החלום האמריקאי מאת זוכה פרס הפוליצר והמועמד לאוסקר– סם שפרד.
לצפייה בקדימון ההצגה: קללת מעמד המורעבים
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (5 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 5. משחק מצויין של שלמה יוגב
 | |  | | ההצגה הזו היתה מצויינת וזכורה לטובה. אהבתי במיוחד את שלמה יוגב. מעניין מה הוא עושה היום?
הוסף תגובה | |  | |  |
| אדלה , רמת גן (27/10/2014) |
| 4. תמונה משפחתית מסויימת בחברה בועתית וחולמת
| | | | כשקראתי את תוכן ההצגה בתוכניה (אב חולמני, בת מרדנית, בן אידיאליסט...) חשבתי שזו הצגה בסגנון `טנגו` או `משפחה תומכת`. מיד כשנדלקו אורות הבמה הבנתי שזה לא הכיוון ואז התחילו לדבר על סוגיות נדלניות וחשבתי על `רכוש נטוש` אבל להבדיל מרכוש נטוש בקללת מעמד המורעבים הנדל"ן הוא רק אמצעי כדי להביע רעיון גדול הרבה יותר. בהמשך ההצגה חשבתי על הסיפר של "הדייג ודג הזהב" על אנשים שרוצים יותר מידי ונשארים בלי כלום ובהמשך חשבתי גם על הסיפור של "אלעזר ובניו" על הזקן שבניו מתקוטטים והוא לוקח קנים ועושה מהם חבילה שלא ניתן לשבור אותה ואז הוא פותח אותה ושובר כל קנה כדי להראות לבנים כמה חשוב להיות מאוחדים. ופתאום בא המשל בסוף ההצגה וסידר לי את כל הבלגן בראש:נשר שטפס חתול ועלה לאויר ואז כשניסה לעזוב את החתול, החתול החל לאכול מהנשר חתיכה-חתיכה כי אם היה עוזב אז היה נופל ארצה ומת, ולבסוף שניהם מתרסקים לקרקע ומתים. זה סיפור שמראה את העובדה שבמלחמה אין מנצח ומפסיד אלא שני מפסידים. כרישי העולם שפעם היו טורפים שינו כיוון וכיום הם אוכלי הפגרים ממלחמות של אחרים שאותן הצליחו לזהות, ללבות ואפילו ליצור. בהצגה הזו הם זיהו את הפוטנציאל של הקרקע והחליטו לגרום לסכסוך שיועיל להם כדי להעביר את הנכס לעצמם. המקום הכי נוח להדליק את האש הזו הוא מעמד הביניים או המעמד הנמוך שגם חולמים להיות למעלה. המעמדות האלה ניזונים מאופנות שהמעמדות הגבוהים יוצרים ולעיתים הם שוכחים שהיופי הוא דווקא בפשטות וסיסמאות כמו `מי שעומד במקום צועד אחורה` נועדו להזיז אותם כדי לתפוס את מקומם. לגבי המשחק:הוא היה מושך את העין, בוטה לעיתים, מצחיק לעיתים ומרתק. וגם מילה טובה לתאטרון הספריה על בחירת דרמות אמיתיות עם כיווני חשיבה שהם לא האמצע.
הוסף תגובה | | | | |
| 3. ביקורת: קללת מעמד המורעבים
| | | | ביקורת: קללת מעמד המורעבים –קומדיה שחורה על החלום האמריקני ושברו (בית צבי, רמת גן)
מאת חיים נוי
מחזהו של השחקן והמחזאי האמריקני סם שפרד, זוכה פרס הפוליצר, "קללת מעמד המורעבים" הוא קומדיה שחורה על החלום האמריקני ושברו, שהוצג לראשונה ב-1978 בניו יורק. המחזה שבו השתתפה בבכורה גם אולימפיה דוקאקיס, הוסרט ב-1994 ולוהקה בו קתי בייטס , מהמשובחות בכוכבות הוליווד.
זהו סיפורה של משפחה אמריקנית בשנות החמישים שבה מככבים אב חולמני, שתוי ולוזר, אם שחוקה ובעלת חלומות לברוח למקום אחר, בן אידיאליסט ובת נעורים מרדנית.
המשפחה עומדת להפסיד את כל רכושה, הבית הרעוע, שכן אין לה כלום חוץ מאשר חובות לעולם התחתון . זוהי משפחה מיוסרת וכולם מנסים להיאבק על השליטה בחווה המוזנחת, שהסמל שלה הוא המקרר העלוב והריק מתוכן.
הרלבנטיות של הצגת המחזה אינה ברורה כל כך, אולם אין ספק כי זהו מחזה מעניין, לא שיא הפסגה של שפרד והוא חלק מכמה מחזות שמטפלים במשפחה האמריקנית מהיבטיה השונים.
המערכה הראשונה היא קצבית , נושמת ובועטת, רצופה סצנות דרמטיות טובות, בעוד המערכה השנייה חלשה יותר, לטעמי, למרות שבה מתחולל המהפך בכל הנוגע לאב המשפחה ואולם השבר שהתחולל הוא בלתי נמנע ומשאיר אותנו בעצם באי ודאות.
איתן צלניק כווסלי, הבן הבוגר מגיש לנו הופעה מרהיבה ואמינה. משחקו הוא משובח ומדויק. חבל רק שהוא זולל ירקות בלתי שטופים, נראה לי, ישר מעל רצפת הבמה.
מעיין ויסברג כאלה, אם המשפחה, משחקת טוב מאוד , וחרף גילה הצעיר מאוד, מגלמת את דמות האימא בצורה אמינה וכובשת. למען המטרה הנעלה היא אפילו מוכנה להקריב את שיערה שמוצמד מידי ערב לרצפת הבמה במסמרים.
אור אילן כבת המרדנית אמה היא אור של ממש ותגלית הערב. אור היא שחקנית נפלאה ומהממת, המימיקה שלה היא מצוינת ומשחקה מעולה . היא מיטיבה לגלם את בת הנעורים על תסביכיה והגורל אליו נקלעה בצורה מדויקת, כובשת לב ולפעמים מרטיטה. אם עד עכשיו ידענו שאור היא זמרת מצוינת (וגם רקדנית) , הרי שהפעם היא מצליחה להוכיח שכישוריה כשחקנית דרמטית הם מעולים.
אבי עדווי כווסטון אבי המשפחה הוא שחקן מצוין , מגיש הופעה דרמטית רבת יכולת, בעיקר במערכה הראשונה.
עומרי גילאון מגיש אפיזודה טובה ומוצלחת של שוטר אטום וכך גם יתר השחקנים יובל מור כפרקליט הממולח, יובל מן,כבעל המועדון ויוגב מבורך ומוטי סוויסה.
את ההצגה ביים ותרגם בכישרון רב גיל ויינברג.
חיים נוי, עיתונאי, לשעבר עורך ראשי ומנכ"ל סוכנות הידיעות עתי"ם, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, מבעלי חברה בינ"ל לעיתונות ויח"צ, מבקר מופעים.
הוסף תגובה | | | | |
| חיים נוי , רמת גן (21/07/2008) |
| 2. קללת מעמד המורעבים
| | | | פנה אלי אחד משחקני ההצגה בעת שעסק בקידום ושיווק ההפקה בהשתתפותו לשמחתי הוא התגלה כאיש שיווק מעולה והזמין אותי לבוא ולצפות בהצגה. רכשתי כרטיס והגעתי להצגה.
מדובר באיתן צלניק המגלם את דמותו של ווסלי הוא מבצע את תפקידו בהצלחה רבה ובכשרון רב
איתן צלניק הוא שחקן צעיר שבנוסף לכשרונו הוא אמיץ ונועז
וטוטאלי בתפקידו.
אלה (מעיין ויסברג) מרשימה מאוד בנוכחותה ומשחקת בצורה אמינה ומשכנעת.
אמה (אור אילן) טובה מאוד איכותית ומשחקה משובח.
ווסטון (אבי עדווי) הצטיין בתפקיד אותו גילם, חוסר הנימוס מלווה אותו גם כשיורד המסך וכשפוגשים אותו בפואייה ורוצים
להחמיא לו מגלים שדרך ארץ זה לא הצד החזק שלו.
טיילון (יובל מור) הוא טוב מאוד כעו"ד ויכול להופיע בתשדיר שירות ללשכת עורכי הדין.
מלקולם (עומר גילאון) הלוק והמשחק המרשים נוצרה תחושה שעומרי הושאל להצגה היישר מהסידרה NYPD .
ההצגה טובה ומומלצת מאוד.
הוסף תגובה | | | | |
| איציק גיני , תל אביב (20/07/2008) |
| 1. קללת מעמד המורעבים-סם שפרד-ביקורת-בית צבי
| | | | לקראת סיום העונה הנוכחית מגיש תיאטרון בית צבי מחזה מצויין בביצוע מצויין.
הכוונה ל"קללת מעמד המורעבים" מאת סם שפרד מחזאי אמריקאי מפורסם בעל פרס פוליצר על מחזה בשם"ילך קבור"ופארס אוסקר על משחקו בסרט"הצוות המובחר".
זהו מחזה קשה המתאר משפחה אמריקאית מתפוררת החייה על חלומות שאין אפשרות להגשים.זאת משפחה המנסה לברוח ממצבה זה אך ללא הצלחה.
האב -אבי עדווי- שיכור החייב כספים רבים אינו נמצא רוב המן בבית. הוא הזניח הן את עצמו והן את בני משפחתו. לבסוף כאשר מתפקח מתקן את דרכיו ורוצה לפתוח בחיים חדשים נוכח לדעת שאין אדם יכול לברוח מהעבר שלו.פתיחת דף חדש בחיים אינה מוחקת את העבר.
האם אלה-מעיין ויסברג מנסה בכל כוחה לצוף על פני המים ולקיים את ילדיה. היא מנסה למכור את ביתה למען חיים חדשים באירופה אך ללא הצלחה.
הבן ווסלי-איתן צלניק האידאליסט מנסה למלא את מקומו של האב כראש המשפחה אך מצליח בקושי רק להחליפו בשכרות.
הבת-אמה-אור אילן מרוב יאושה מתדרדרת לפשע ונאלצת לתת שוחד מיני לסוהר.
משפחה עם עבר שאינה חייה בהווה וללא כל עתיד.
התפאורה המעולה -זאב לוי -בית מתפורר, מסמלת את המשפחה המתפוררת.במרכזה מקרר ריק שבני הבית פותחים וסוגרים ובועטים בו כי הם רעבים וכך מפרקים את כעסם.
המחזה המצויין תורגם ומבויים על ידי גיל וינברג .הן התרגום והן הבימוי מעולים.
ההצגה קשה.יש בה סצינות אלימות קשות,ברוטליות וגם"חליפת יום ההולדת"- ערום גברי מלא.
הבמאי הקפיד על כל פרט ופרט וביים את ההצגה בצורה מרשימה ריאליסטית.היא זורמת,מחזיקה אותך במתח מתמיד בדריכות וענין.
כל הדמויות בוימו בצורה שתבליט את האופי המיוחד של כל אחד ולכך עוזרת בהצלחה גם מעצבת התלבושות-אפרת מירב.
התאורה -יעקב סליב טובה מאוד,ממוקדת ומבליטה היטב את האוירה המיוחדת בבית וחלום בני הבית שאינו מתגשם.
כל המשתתפים כולל תפקידי המשנה והאפיזודיים מצוינים בגלמם את הטיפוסים השונים שבמחזה.
בראש רשימת המשתתפים ברצוני לציין את איתן צלניק הבן שהיה עליו למלא תפקיד מורכב וקשה כאיש היחיד בעל השכל הישר בחלק הראשון של המחזה וכשיכור מאוכזב ומתיאש בחלק השני.
הוא היה דומיננטי ,הוכיח נוכחות חזקה,היה מלא רגש,סימפטיה פיקחות ורצון לעזור ,התחשבות בזולת אך על פי התפקיד אופיו לא התאים למציאות האכזרית של אמריקה המתוארת במחזה.הוא בעצם היה הגיבור הראשי במחזה עליו נשענה ההצגה בהתאם לבינויו של וינברג.
אבי עדווי גם הוא גילם בעצם שני טיפוסים שונים.את האב השיכור הברוטלי האכזר במערכה הראשונה שאין לו כל יחס חיובי למשפחתו וה"חוזר לדרך היושר"במערכה השניה. שני הטיפוסים גולמו היטב הן במשחק ותנועות כשיכור והן בהבעות הפנים והתנהגותו במערכה השניה.אהבתי את שניהם באותה מידה אם כי התרשמתי יותר במערכה הראשונה.
מעין ויסברג היתה אם אמיתית הדואגת לקיים את הבית,עתיד המשפחה וילדיה.נהנתי מאוד מצורת גילום התפקיד על ידה.
אור אילן שיחקה תפקיד של תמימה נבוכה במרץ נעורים ותושיה המוצאת פתרון לכל.
יובל מור-"העורך דין "היה טוב כנוכל והתנהגותו ולבושו היו בהחלט לא כשל עו"ד.היה בוו משהו שעורר צמרמורת אצל הבת וזה היה מוצדק.
יובל מן-אליס בעל המועדון היה אכזר כנדרש בתפקיד שלא נעים להתקל בו ברחוב חשוך.
השוטר מלקולם-עומרי גילאון היתה לו התנהגות לא אכפתית,אפטית אך טבעית של שוטר שהזכירה לי התנהגות שוטרים לא רק באמריקה.
לראות או לא לראות:הצגה חזקה,ריאליסטית מבוימת ומשוחקת מצויין ע"י צוות מוכשר ביותר.מומלצת בחום.
נכתב על ידי elybikoret , 20/7/2008 00:44
elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | | | | |
| elybikoret , tel aviv (20/07/2008) |
|
|
|
|