|
|
|
 |
הקאמרי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
על פי ספרה המצליח של צרויה שלו, שזכה לתגובות נלהבות בארץ ובעולם.
המחזה מתרחש בירושלים, בימינו. אלה, ארכיאולוגית, הנשואה לאמנון, אותו פגשה כמנהל החפירות בהן השתתפה, החליטה לפתע לפרק את משפחתה הקטנה למען פנטזיות של אושר ואי-תלות. החלטה זו מטילה אותה למערבולת של אשמה, ספקות ושאלות המתגברות דווקא כשהיא פוגשת את הפסיכיאטר עודד שפר, שגם משפחתו התפרקה.
סיפורם המרתק והמפתיע של אנשים התרים אחר האושר הבלתי מושג ובדרך - מפרקים משפחות.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (15 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 15. הצגה שטחית ובנאלית
 | |  | | משחק חד מימדי של לימור גולדשטיין בהצגה שכולה קלישאות שחוקות מסרט הוליוודי.
רק רבקה מיכאלי המופלאה מצליחה איכשהו להרים את ההצגה.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 14. ללא ספק בזבוז של זמן, שיעמומון.. (ללא תוכן)
| 13. מה קורה לכם, אנשים?
| | | | אז מה, הייתם צריכים קצת להתאמץ? לא האכילו אתכם בכפית כמו שאתם רגילים? מה קורה?
ראיתי, גם קראתי מזמן. אכן, ספר לא קל אבל שווה. דווקא חשבתי לי, איזה יופי הצליחו היוצרים להעביר ספור כל-כך פנימי,אל הבמה. בימוי רגיש, עדין , מרגש ומשוחק היטב. נכון, לא פשוט להתמודד עם חומרים מורכבים זה מכריח אותך להביט פנימה...זו עבודה קשה! אבל מה זה שווה......תודה גדולה על חוויה מדהימה ליוצרים ובייחוד לבמאי/ת[לא יודעת לפי השם]
הוסף תגובה | | | | |
| אורי , תל-אביב (23/09/2008) |
| 12. לא מרתק ולא מפתיע הכל צפוי ובנלי
| | | | סיפור ממוחז לקטעים
שיעור ספרות מומחז כך זה נראה
הוסף תגובה | | | | |
| 11. משהו לא עובד בהצגה הזו פשוט משעמם (ללא תוכן)
| ירדנה , מודיעין (17/08/2008) |
| 10. כישלון מפואר כל כבוד אבל התעוזה לחשוב שאפשר לעבד ספר של צרויה שלו
| | | | אני סבורה שחומר מסוג זה שקשה גם בקריאה נפוח משהו הייתי אומרת .עבר לבמה בדיוק כמו שאפשר היה לצפות -רע מאוד הנסיוןבכל זאת ראוי להערכה.מילה לשחקנית רבקה מיכאלי אפשר תוכנית יחיד בבקשה את מדהימה.
הוסף תגובה | | | | |
| ענת אלעזר , חיפה (17/08/2008) |
| 9. אולי יש מידת הגזמה בתגובות אבל ההצגה לא טובה
| 8. בנאלי לחלוטין.לא חידש כלום!אכזבה (ללא תוכן)
| 7. משעמם אני מרגישה שהפסדתי 40 דקות מהחיים שלי ()כמובן שהלכתי באמצע) לא להתקרב
| | | | משעמם אני מרגישה שהפסדתי 40 דקות מהחיים שלי ()כמובן שהלכתי באמצע) לא להתקרב!!! עשוי בצורה גרועה ומשעממת משחק נוראי פרט לרבקה מיכאלי בתפקיד קטן אבל אותה אפשר לשמוע ברדיו לא?
הוסף תגובה | | | | |
| שרי כורם , רמת השרון (15/08/2008) |
| 6. נראה לי שגם השחקנים לא באו הערב להצגה קרן האור היחידה היא שההצגה משעממת יותר מהספר (ללא תוכן)
| טום ליאור , כפר סבא (15/08/2008) |
| 5. במילה אחת מזעזע (ללא תוכן)
| 4. אי אפשר היה לשרוד יותר מעשרים דקות המחזה הישראלי הכי רע בעיר (ללא תוכן)
| 3. צפייה מתישה
| | | | הרומן המתוקשר של צרויה שלו ( אותו לא קראתי, אני חובבת ספרי מתח בעיקר...) גרם לי לצפות בהצגה ולראות על מה המהומה.
לצערי הרב, למרות הציפייה החוזרת ונשנית לסוג של התפתחות, דרייב, סחף, התקדמות..כאילו כל ההצגה הקהל בציפיה לעליית מדרגה, והיא לא מגיעה. וזה הדבר הכי קשה.
הצפייה בהצגה הייתה מבחינתי מתישה מאוד. פעמים רבות מצאתי עצמי בוהה בתקרה ומתבוננת באדריכלות האולם מחוסר מעש.
קשה לקהל הישראלי לספוג חוסר קצב והוא איננו משלים עם חסרונו. ההצגה הייתה איטית, מיידעת, כמו סוס זקן שמנסה למשוך עגלה עמוסה במעלה ההר.
הקישורים לא הוסיפו ולו מימד קטן מבחינתי להצגה. לא היה לי מובן למה הקשר התפרק עם אמנון ולמה התפרק בסוף עם עודד. כאילו היה רצף של תוצאות ללא מהלכים. ללא דרך.
חבל שאהבת הקהל הגדולה לרבקה מיכאלי הנהדרת הייתה המפלט היחיד, לפחות מבחינתי.
לימור גולשטיין וגיל פרנק הינם שחקנים מוערכים, אך נראה היה כאילו הם אפילו לא יודעים מה הם עושים על הבמה.
מנוכר, וקר.
אני ממליצה לבמאית להרים על טיל גבוה את המחשה הזה, אחרת הוא יתרסק לאדמה ויהפוך בעצמו לפריט ארכאולוגי חבוי עמוק באדמה.
הוסף תגובה | | | | |
| ג`סיקה , קרית אונו (13/08/2008) |
| 2. תרה ביקורת על דרמה מאת צרויה שלו בקאמרי
| | | | תרה-צרויה שלו-תיאטרון הקאמרי
צרויה שלו שבמשפחתה סופרים ומבקרים מפורסמים רבים כתבה ספר רב מכר בשם "תרה ".
בספר זה מונצח בין השאר זכרה של החוקרת ד"ר לוסי פליטמן שעסקה בארכיאולוגיה.
בספריה שלו עוסקת בעיקר בחיי זוגות.
בזמנו היא גם הוגדרה ע"י מבקר ספרותי כ "סופרת המוצלחת ביותר הפועלת בקירבנו".
בספר יש הקבלה בין התפרקות "תרה"- האי סנטוריני של ימינו עקב התפרצות הר געש
במאה ה16 לפני הספירה לבין מסגרות הנשואין של הגיבורים הראשיים שמתפרקות גם
הן.
כמו ההתפרקות של האי שהחוקרים לא נתנו תשובה מספקת וברורה, כך גם בספר ובמחזה
בעקבותיו סיבת התפרקות המסגרת לא מוסברת די ואצל שתי המשפחות בעצם היא מוצגת
כעובדה מוגמרת.
שם הספר והמחזה הוא על שם "תרה" שההתפרצות ההרגעשית כאמור פגעה בתרבות המינואית
אך הקשר בין שני הארועים רופף ביותר ולפחות במחזה משני מאוד.ההקבלה לארכיולוגיה
לא נחוצה אם תעלמים מההנצחה ובצדק הקבלה זו רק נרמזה בעיבוד למחזה.יש המגדירים
את כתיבתה של שלו כתיבה נשית המקשרת בין מאורע היסטורי וחיי נשואין.
הגיבורים בתרה מרוכזים רק בעצמם ואין להם כל קשר עם ההסטוריה ובמקרה זה תרה
משמש רק כמקום מפגש ראשוני בין שני הגיבורים.
הספר הוא על ארכיאולוגית המחליטה לפרק את קשר הנשואין שלה כשהרגישה לא מאושרת
במסגרת זו ומחליטה לפרקה למען פנטזיה להיות חופשיה ומאושרת. אלה-לימור
גולדשטיין מחליטה לפרק את קשר הנשואין שלה ללא סיבה מוסברת היטב.פרוק זה גורם
לשבר כהתפרצות הר געש הדומה להתפרצות בתרה והתפרצות זו מעלה על פני השטח
הרהורים מהעבר כשם שתרה האי עלה עקב ההתפרצות.
אין במחשבות הגיבורים הראשיים דבר חדש,כיוון חדש, התפתחות מסוימת.
הספר גדוש תיאורים מכל הסוגים כולל אירוטיים ומסופר בגוף ראשון אך בהעברה למחזה
כל זה לא מורגש והוא סובל מחוסר התפתחות.
המעבדות פנינה ודורית גרי בנו מחזה הנראה כמורכב קטעים קטעים וכדי לשמור על
הרצף ,הבמאי-דדי ברון-ביים אותו כך שהכל מתרחש במקום אחד על הבמה ובאותה תפאורה
והצופה צריך בדמיונו להעביר את העלילה למקום ההתרחשות האמיתי.הדו שיח גם לא
מענין במיוחד ושגרתי .
הבמאי לא ניסה ליצור מהעיבוד מחזה ממש אלא השאיר אותו כספר -רומן שאנו רואים
במחזה קטעים ממנו.לא שיחרר אותנו מההרגשה שאנו צופים בתמונות תמונות מהרומן
שבקושי מתחברות למחזה מושלם ושלם.
תוכן העיבוד בקיצור הוא כזה: אלה-מפרקת את המסגרת הנשואין שלה עם עודד-אוהד שחר
למען המאהב-אמנון- גיל פרנק פסיכולוג אותו הכירה במקרה.
לאלה ילד ואביה-נסים זוהר ובעלה מנסים להניעה ממעשיה לפחות למען הילד אך ללא
הצלחה.
היא בוחנת את החלטתה, יחס ההורים אליה ובעלה ומחליטה לצורך השקט הנפשי שלה
לבנות קן חדש.
היא הרגישה חנק הן בבית הוריה והן במסגרת הנשואין הראשונים ומקוה כי המסגרת
החדשה תביא לפריחתה ותיהיה חופשיה ומאושרת.
במחזה אין תיאור הקשר במסגרת הנשואים הראשונה. הכל מתואר כעובדה מוגמרת ללא
הסבר, ללא הכנה ,ללא התפתחות.
קשה להעביר רומן הנכתב בגוף ראשון, המלא תיאורים למחזה ולאור קושי זה המעבדות
היו מיטיבות עם המחזה המעובד לו הסתמכו פחות על הרומן והרחיבו את היריעה שלו.
התפאורה -גוש סלע סדוק תלוי על הקיר ועליו מוקרנות תמונות ודברי קישור.
משחקם של המשתתפים 5 במספר אינו עומד על רמה אחידה.
האבא של האישה -נסים זהר-יהיר, רודן ,עריץ.דמות פטריארכלית קרה,הגיונית
וסמכותית.
הוא מפקפק במעשיה של הבת.התפקיד מגולם היטב ואתה מקבל תמונה מלאה על אופיו
וטיבו.
הוא אינו רוצה לראות את הילד כי אינו יכול לעמוד בסבלו".אין מסוכן מהיצר".
"הפחד והפרוד יגרום נזק נוראי לילד".
לדעתו, במעשיה היא הורסת את עצמה ואת הילד.
הדור הצעיר שונה מהדור שלו והוא אינו יכול להבינו.
עודד -אוהד שחר משכנע בכנותו ודאגתו לילד ומשחקו טוב מאוד.
אמנון המאהב-גיל פרנק אדיש,שלו,רומנטי כשצריך וקר מזג במקומות הנכונים.
אלה-לימור גולדשטיין אישה מתוסכלת ומתוסבכת.משחקה רגשני.כעס מופגן אל
בעלה,הפכפכה,קצת פרנוידית ומחפשת סיבות מתחת לאדמה כדי להרגיש נחותה ולהקניט את
המאהב. אינה משכנעת במשחקה שהיא צודקת.רגשי אשמה אינם עוזרים לה לשנות את
החלטתה .ההיגוי שלה לא ברור והרבה מילים לא נשמעו לא לי ולא לשכני משני צדדי
למרות שישבנו באמצע השורה השניה באולם.
אמא-ריבקה מיכאלי הביאה להצגה את הפן הבידורי ,קומי ,קליל בחן וצורה יפה.
לראות או לא לראות:רומן שזכה להצלחה גדולה מאוד אצלנו ובעולם.לא תמיד המחזת
רומן כזה חייבת להצליח.
נכתב ע`יELYBIKORET 8/8/08 שעה 15.08
הערה:למען הגלוי הנאות מובהר כי הבקרת נכתבה לאחר צפיה בחזרה הגנרלית של ההצגה
elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | | | | |
| elybikoret , ta (09/08/2008) |
| 1. הספר היה נורא אולי קשה לראות הצגה טובה מספר כזה (ללא תוכן)
|
|
|
|