|
|
|
 |
תיאטרון הספרייה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
מפגש בין שלושה אחים פליסטינים במחסן של איטליז. שניים מן האחים הפעילים בוועדת ההלם, חוששים כי אחיהם הבכור משתף פעולה עם השב"כ, השלושה בודקים בצורה נוקבת, בזמן אמת ובתא לחץ, את היחסים ביניהם, כשברקע איחהם הקטן, נאזל שנורה על ידי הצבא והפך לצמח.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (4 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 4. רעולים
 | |  | | הצגה חזקה מאד. בימוי מצוין,השחקנים טובים מאד. רוצו לראות. כל הכבוד לבית-צבי
הוסף תגובה | |  | |  |
| אוהבת תיאטרון , תל-אביב (27/08/2007) |
| 3. הצגה מצויינת
| | | | הצגה חזקה המשקפת את הצד הפלשתינאי באופן שניתן לחלוטין להזדהות עם מערכות היחסים. הבימוי איננו חד כמו משחקם הקוהרנטי של מוריס כהן הנפלא שמוכרח לסחוב פיצ`ר על גבו גם כשהוא לא עושה כלום הנוכחות שלו מפוצצת את הבמה,כמו כן ניב שפיר מעולה בתפקיד האח הבוגד מדוייק מאוד. האח הצעיר חאלד שמגלם לואי נופי קצת חיצוני וכללי לי למדי, אם ינקה את פניו יהיה מקום לפנימיותו אך בסך הכל שני השחקנים דוחפים אותו למעלה. התפאורה קצת כללית אך המחזה מצויין והמשחק כך שזה מחפה על הבימוי והתפאורה. לכו לראות
הוסף תגובה | | | | |
| 2. הצגה מדהימה אינטליגנטית מרגשת ומעוררת מחשבה, חובה לראות!מסוג ההצגות שלא רורים כל יום (ללא תוכן)
| תליה , חולון (22/08/2007) |
| 1. רעולים-ביקורת-אילן חצור-הבמה השלישית
| | | | רעולים-ביקורת-אילן חצור-הבמה השלישית
במסגרת הבמה השלישית מוצג כעת לימים ספורים בלבד עם צוות אחר המחזה "רעולים"מאת אילן חצור ובבימויו של גיל וינברג.
המחזה שנכתב ב1989 הוצג לראשונה ב 1990 בפסטיבל עכו, זכה במקום הראשון ומאז הוצג בניו יורק בביצוע אמריקאי ובמקומות אחרים בעולם בתרגומים שונים.
המחזה עוסק בבעיה בה נתקל פלסטיני כאשר יש ניגוד והתנגשות בין לאומיותו ומשפחתו,בין טובת הכלל וטובת הפרט.
המחזה מרתק,בוטה,אלים, כוחני ובזכות הבימוי הטוב המענין השוטף והקיצבי ומשחקם הטוב מאוד של שלושת המשתתפים אתה אינך מרגיש איך הזמן עובר.
בכפר קטן בגדה אנו עדים למתרחש במשפחה המתפרקת עקב המצב.-זמן האינתיפדה הראשונה.יש שמועות בכפר על אחד מתוך שלושה אחים במשפחה שהוא משתף פעולה עם הישראלים ונראה נכנס למכונית של השב"כ.אח אחר הנו מהמנהיגים של האינתיפדה. למלשין, אם יתברר שהוא כזה ,דין אחד בלבד-מות.
דאוד-המשת"פ מוזמן אצל שני אחיו לבירור וכאשר מתברר שאכן דאוד שיתף פעולה והלשין ובגללו נהרגו רבים מהכפר ופוצצו הרבה בתים ואח אחר הפך צמח מכדור גומי של חייל ,אין מוצא אחר אלא לתת לדאוד לצאת ושם ירצח או שישים קץ לחייו וכך ישמור לפחות על כבוד המשפחה.
בסופו של דבר מעדיף חאלד-האח הצעיר לקחת את החוק לידיו.
במחזה מעוררים את השאלה איזה נאמנות עדיפה- לעם או למשפחה אך אין בו תשובה ברורה.
המחזה חזק . הדילמה קשה. היא אינה רק של האחים אלא גם של הצופים.אין פתרון מוסכם או מוצע בהצגה.כל אחד ימצא את פתרונו הוא על פי השקפתו הפוליטית והשתיכותו הלאומית.
עם מי להזדהות עם המשת"פ או עם איש האינתיפדה או עם האח הצעיר העובד בישראל שלא רוצה להתערב והפרנסה וקיומו האישי חשובים לו מכל.
מדוע ההתרחשות היא דוקא באטליז.התפאורה עשויה כך שאינך יודע היכן העלילה מתרחשת אלא במרומז . לדעת המחבר יש חשיבות למקום ההתרחשות כי אטליז זה מקום המסמל מרחץ דמים,הקרבת קורבן וכו`
אך זה יותר רעיוני מאשר פיזי. לדעת המחבר חשוב יותר שיהיה מקום קטן ממנו אין אפשרות לצאת בקלות כפי שאין אפשרות לפתור דילמה זו.
משחקם של נעים-מוריס כהן-החוקר-איש האינתיפדה הפועל נגד הישראלים ושל דאוד-ניב שפיר-המשת"פ מעולה. חאלד- הפועל -לואי נופי עושה את תפקידו כראוי אך הפחד שלו נראה חיצוני מדי והבעת פניו אינה משתנה גם כשהוא מתגבר על הפחד ועושה מעשה.
לראות או לא לראות:הצגה המעוררת למחשבה,על נושא ללא פתרון הנראה לעין.
נכתב על ידי elybikoret , 21/8/2007 14:44
הוסף תגובה | | | | |
| elybikoret , tel aviv (21/08/2007) |
|
|
|
|