|
|
|
 |
בית הספר בית-צבי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: תלמידי מחזור מ"ז בית צבי |
|
|
|
|
בעיר תבי , המונהגת בידי המלך הצעיר והנערץ פנתאוס, מופיע זר מסתורי המתיימר להיות שליחו של אל בלתי מוכר - בקכוס.
אותו זר כריזמטי סוחף אחריו את נשי העיר, ובראשן אגאואה אם המלך, לטראנס מטורף של פולחני טבע, ריקודים עד אובדן חושים, אורגיות המוניות, ואהבה חופשית. המאבק הבלתי נמנע בין שלטון החוק לבין פולחני החופש, הופך לעימות אישי מר בין המנהיגים, ומוביל בסופו של דבר לרצח מזעזע בלתי צפוי ובלתי נתפס.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (7 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 7. לאור
 | |  | | אם יפרסמו ואם תקראי אז אני מסכים איתך שחופש צריך חופש ממנהיגות - אבל גם כדי לשמור על חופש צריך עוצמה ובדרך-כלל (לא תמיד) עוצמה באה גם עם רצון לשלוט. עוצמה שבאה בלי רצון לשלוט באה הרבה פעמים ממקום של סבל או של טוב-לב אמיתי. יודע שיש הרבה כאלה בעולם (הם בדרך-כלל לא בפרונט). בתור חובב הצגות ניסיתי להבין לליבו של אל היין שקראתי שהוא גם אל התאטרון - הייתי מרגיש קצת צבוע אם מצד אחד אני נהנה ממנו (כלומר מהצגות) ומצד שני אשמיץ את התנהגותו השתלטנית.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 6. תגובה לרון
| | | | הייתי אתמול בהצגה ואני מסכימה איתך בכל חוץ מבמסקנה. (אולי פספסתי אירוניה) פולחני הדת, הניו אייג` והחופש , צריכים חופש ממנהיגות כי בסופו של דבר מה שמנחה אותה, למרות כל ההצהרות, הוא אגו נפוח.
חוץ מזה הצגה נהדרת. רוצו. עוד מעט היא יורדת.
הוסף תגובה | | | | |
| 5. הצד האפל של אל היין
| | | | קראתי שברפואה יש לעיתים מקרים עם סימפטומים דומים אבל לכל מקרה יש סיבה אחרת לגמרי. אני רושם את כי כישוף הבקכות שפקד את העיר תבי די הזכיר את כישוף הזבובים (מהמחזה `הזבובים`) שפקד את העיר ארגוס. ב`הזבובים` הוענשו תושבי ארגוס על שלא מנעו את רצח המלך אגממנון - אבל למה כושפו תושבי תבי? מהמחזה כפי שהוצג בתאטרון הספריה לא יוצאים עם תשובה ברורה. פנתאוס, שליט תבי, מוצג כדמות אנושית שדואגת לזקנים ולאנשי עירו. יש לפנתאוס רק בעיה אחת קטנה והיא שהוא ניסה לחסל את דיוניסוס, אל היין וההשתטות. וכפי המשפט `הקם להורגך השכם להורגו` משיב אל היין מלחמה והוא נלחם בכלים שלו, הכלים שנתן לו זאוס. כאל הוא לא מתלכלך - הוא נשאר נקי. דיוניסוס הוא מקור השמחה לבריות, אבל הוא עצמו מפוכח לגמרי ואוי למי שייגע בו או יטיל בו ספק. מקהלת הבנות שבהצגה והתאורה המיוחדת והקצת עמומה הכניסו את הקהל לאוירת הכישוף. גיל רשף לדעתי הוא שחקן מצויין שהיה עמוד התווך של ההצגה. בעולם של היום יש מקומות שמנסים לדכא את פולחני החופש. `פאלון דפה` נרדפים ע"י הסינים וטיבט תחת סכנת כיבוש, דיכוי וסיפוח. מההצגה `הבקכות` ניתן ללמוד שכדי לשמור על הטוב צריך איזה פטרון שיידע להיות לפעמים גם קצת רע.
הוסף תגובה | | | | |
| 4. בקכות - אוריפידס
| | | | קבוצת שחקנים ושחקניות תלמידי השנה השלישית הם קאסט מרשים המבצעים בהתלהבות רבה את תפקידם הראשון בשנה זו.
ההצגה חובה לאוהבי המיתולגיה היוונית, שילוב מצויין של חדש מול ישן , מוסיקה קצבית ועכשווית.
השחקנים יצרו הצגה טובה מאוד, עוצמתית שמרגשת ומרתקת את הצופים,
ראויים לציון מיוחד דיוניסוס (גיל רשף) ופנתאוס (גיל וייס) שהביאו יכולת משחק טובה מאוד, אגואה (הדס ביטון) מוכשרת מאוד ומרתקת את הקהל.
טירסיאס (שלמה שטרית) מהפנט ומקסים,
אחד הבולטים מהשחקנים בתפקיד שומר ראש (רשף שדדי) הופעתו מרשימה על הבמה ומשחקו משכנע מאוד.
הצגה מומלצת מאוד.
הוסף תגובה | | | | |
| איציק גיני , תל אביב (13/11/2008) |
| 3. הישג מרשים ואמיץ
| | | | מסתבר שאפשר...
הצגה מרגשת מרתקת ואפילו פה ושם מצחיקה.
כל הכבוד
הוסף תגובה | | | | |
| 2. בקכות-ביקורת-אוריפידס-בית צבי
| | | | Subject: 426הבקכות-אוריפידס-בית צבי426
כהצגה ראשונה בשנת הלימודים החדשה של תלמידי השנה השלישית בביה"ס בית צבי הציגו התלמידים את הטראגדיה היונית "הבקכות" מאת אויריפידס שכתב כ 20 מחזות שאנו יודעים עליהם.
ההצגה נמשכה כשעה ,נעשו בה קיצורים וכדי להבהיר את הרקע למחזה, שאינו מובן כפי שהוצג, אקדים בכמה הבהרות.
למעשה הבהרות אלו בחלקן הן גם תוכן המחזה וההצגה.
בקכוס הוא שם נוסף לאל היוני דיוניסוס שנקרא ברומה בקכוס.
הוא בנו של האל זאוס מבת אדם בשם סמלי(בתו של מלך תבאי).
אשתו של זאוס ניסתה למנוע הריון זה ,לא הצליחה ולאחר הולדת דיוניסוס, הטיטנים קרעו את גופו לגזרים בשליחותה.
הוא מת בחורף וקם לתחיה באביב.
דיוניסוס בנוסף להיותו אל היין והפריון הוא גם אל התיאטרון כי מפולחני הטבע, האורגיות והריקודים הפרועים שהנהיג התפתח התיאטרון היוני כאשר בקיץ לציון תחייתו הוצגו קומדיות(בחורף טרגדיות) ובהמשכן שתו יין, קיימו אורגיות וקרעו חלקי שור (סמל דיוניסוס) לגזרים.
אופיו של דיוניסוס היה אכזרי והרסני.
הוא המית או העניש כל אחד שהתנגד לפולחניו.
הבקכות היו נשים מחסידותיו שהתפרעו, השתכרו, השתתפו באורגיות וזרעו הרס.
בהצגה שראינו מלך תבאי -פנתאוס -ברק חודריאן (לסירוגין עם גיל וייס שלא ראיתי)מתאמת עם דיוניסוס -גיל רשף שנשות תבאי הולכות אחריו על רקע קיום פוחניו.
כשפנתאוס אינו מוכן לקבל את תכתיביו של דיוניסוס נשות תבאי בראש אגאואה-אם המלך מקיימות את פולחן דיוניסוס ומבתרות את גופו של המלך.אנו רואים במחזה את המאבק בין השלטון לפולחן.
קצת מוזר היה לי לראות דוקא טרגדיה יונית כהתחלה של הצגות המוצגות בפני הקהל הרחב.
זה נראה לי כקפיצה ישר למים העמוקים...
ההצגה בוימה על ידי יגאל זקס שיצא כנראה מתוך הנחה שהסיפור ידוע לצופים אך משיחות שקיימתי איתם התברר לי שנהנו מאוד מההצגה ומהבימוי אך לא הבינו על מה מדובר,מה הרקע ומה המניע וההצגה נראתה להם מבולבלת ולא כל כך מובנת.
הסכמתי עם דבריהם.
המשחק היה ברובו טוב . שלושת התפקידים המרכזיים אגאואה,פנתאוס,ודיוניסוס בוצעו היטב והשחקנים השקיעו מאמץ רב בהם.
ברק חודריאן היה תקיף, החלטי,אלים בהתחלה כשליט והפך לשקט,לובש שמלה, נכנע לדיוניסוס .הורגש השוני בביצוע התפקיד הקשה והמורכב.
ברצוני לציין לטובה את ההיגוי הברור שלו בכך שאפשר היה להבין ללא מאמץ מיותר כל מילה מפיו וזאת אם אני משוה אותו עם נשות המקהלה ואחד או שניים מהמשתתפים האחרים.
גיל רשף היה החלטי,פנטי,מתנשא,שאנן לא ויתר עד הסוף המר לפנתאוס שלא נשמע לו וסירב להכיר בפולחניו.
הדס ביטון(לסירוגין עם ירדן קליין) היתה טובה מאוד כאם הרוצחת את בנה.היא היתה מלאת שנאה ,טראנס,רגש ואהבה.
שלמה שיטרית בתפקיד טורסיאס העיור ביצע את תפקידו היטב.
קדמוס נראה לי לא טבעי.
שני שומרי הראש-רשף שדדי ואריאל קוזלובסקי היו טובים עם פוטנציאל טוב ומצפה לראותם בתפקידים משמעותיים וגדולים יותר.
מקהלת הנשים היתה סקסית,פרועה ומשתוללת כיאה לבקכות הרוקדות באקסטזה בהתאם לפולחן הדיוניסי אך שירתם לא היתה מובנת אולי בגלל השיכרות שלהן...
המוסיקה -תמי ברק היתה טובה מאוד והתאימה למתרחש .
לראות או לא לראות:אין רגע משעמם.נהנתי .
נכתב על ידי elybikoret 9/11/2008 23:40
elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | | | | |
| elybikoret , t a (11/11/2008) |
| 1. מעולה (ללא תוכן)
|
|
|
|