|
|
|
 |
מופעים |
 |
|
|
|
| |
|
קול-נוע - יצירות לגוף וקול |
|
|
|
|
|
|
חוזר חלילה ומג'נון
תיאטרון מחול המשלב מייצג סאונד
יוצרים: עינת גנץ ובן בוכנבכר
שלושה מופיעים; שני גברים ובחורה, הם מרכיביה של מערכת סאונד אלחוטית - שני רמקולים ומיקרופון המולבשים עליהם כפריטי לבוש. המערכת מגיבה למיקומם אחד ביחס לשני ובכך יוצרת רובד תקשורת שמתוסף לעבודה התנועתית. שני המישורים יוצרים את תוכן העבודה,כאשר הקול שמיוצר נישא על-ידי המופיעים ודוחף אותם לנוע.
משולש האהבה בין שלשת הדמויות, הוא אלגוריה למציאות שבה יש מושא תשוקה, רצון להשיגו ומניע מדרבן –אידיאולוגיה. התשוקה שולטת בחושק שמוכן לעבור תלאות בדרך למבוקשו, אולם כאשר ישיגו, תמות התשוקה ולאידיאולוגיה כבר לא יהיה ערך.
מופיעים/יוצרים: יגאל פורמן, נעמה שנדר ועופר עמרם | תלבושות: ענבל ליבליך | מנהלי חזרות: ארקדי זיידס ואסנת קלנר.
העבודה נתמכה על-ידי הזירה הבינתחומית בירושלים, כחלק מפרויקט 'אחד על אחד' ועלתה לראשונה בפסטיבל 'זירת מחול 2010' | ניהול אומנותי: גיא בירן | יועצים בתחום המחול: ארקדי זיידס וענת דניאלי.
מוניר
יוצר ומבצע יובל גולדשטיין
העבודה נוצרה לפסטיבל אינטימדאנס 2011
"אחת העבודות הטובות בערב הזה היא של יובל גולדשטיין המנסה בתחילה לצייר דיוקן של "מוניר" הארכיטיפ הפלסטיני שישראלי שוחר טוב מנסה לייצג, המילים "כיבוש" ו"אדמה" מתלווים לפס קול של " אין לי ארץ אחרת", אך לפתע נשבר הדימוי, נמאס מהאירוניה, הרקדן שולף דף ומקריא במהירות מונולוג מבריק בו הוא סותר את עצמו, מתוודה שאין שום ערך לעצומה פוליטית, לדיבור נהיר, כאשר הבלבול והתעייה הופכים למתווה למחול קצר, מפתיע ברכות הזרימה, בגודל ובחרות התנועות, וכך בעצם הוא משחרר את עצמו ואת אותו מוניר סמלי מזהותו המוגבלת. לעומת הדחיסות הרגשית והתנועתית של עבודות אחרות בערב זה, לפתע החלל נפתח, כאילו משב רוח רענן עבר בו." (גבי אלדור, אתר 'הבמה').
מוזיקה: קורין אלאל, פרידריך שופן, אלכסנדר פראנגנהיים תודות: פינה באוש, עירד מצליח, נאווה צוקרמן ומיכל אליס.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|