|
|
|
 |
תיאטרון החאן |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: סמואל בקט
בימוי: נולה צ'לטון
תפעול תאורה: יעל רנן
תאום אמנותי: רוני כהן
תעתוק וניהול מוזיקלי: מרים גורצקי
תחקיר ועריכה: נועה רום |
הופעה ראשונה: 24/04/2010
|
|
|
|
המחזה מתרחש בחדר מבודד הנמצא בחלקו מתחת לפני הקרקע. על הבמה מופיעות ארבע דמויות בנות משפחה אחת אשר מוצאות בחדר מקלט מפני העולם שבחוץ: אדון אדון הבית האם, בנו- משרתו קלוב והוריו הזקנים של האם נאג ונל.
האדון האם הוא נכה עיוור המרותק לכסא גלגלים, וקלוב משרת אותו ואינו יכול לשבת או לעזוב. נאג ונל גרים בתוך פחי אשפה ולא יוצאים מהם לעולם.
קלוב מביט מהחלון החוצה ומספק להאם מידע על המתרחש בחוץ. הכל נראה מת, אין אדמה, אין ים, אין עננים.
בתוך החדר הדמויות מענות אחת את השנייה במשחק דמוי חיים כנגד הזמן המתכלה. ביחסים בין הדמויות מתגלים הפחדים והתקוות, המכאובים והזיכרונות כניסיונות נואשים לנצח את הייאוש בעולם שכל מה שנותר ממנו הוא המשחק.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (3 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 3. תיאטרון נפלא
 | |  | | אני בדרך כלל לא כותב אבל אתמול עברתי חוויה נפלאה בבית יד לבנים בתל אביב עם תיאטרון ירושלמי, מחזה קשה ואפילו קצת בעייתי אבל משחק נפלא שגרם לי לצחוק ולהתרגש גם שלא תמיד היה ברור לי למה,
הוסף תגובה | |  | |  |
| מיכאל , חולון (21/02/2011) |
| 2. למה זה מגיע לנו
| | | | סבלנו, חלק גדול מהקהל התפלללרג שהדלתות יפתחו ונוכל לברוח מהסיוט
הוסף תגובה | | | | |
| אל , ירושלים (28/01/2011) |
| 1. סוף משחק
| | | | צרנר ופרידלנדר היו נפלאים. טקסט יפה ומדכדך כהלכה. ביצוע טוב למרות שאין דבר חדשני.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|