|
|
|
 |
תיאטרון יידישפיל |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: ענת ומיכל
מאת: בלנקה מלצר ודן וולמן
בימוי: מיכל ורד
מוזיקה: רמי הראל
תעתוק וניהול מוזיקלי: סבטלנה ברגר
תאום אמנותי: מיכאל צ'רניאבסקי
תחקיר ועריכה: סבטלנה ברגר |
הופעה ראשונה: פברואר 2007
|
|
|
|
עשר דקות בתודעה של אשה.
יז''ה מגיעה לאולם חתונות לחגוג את נישואיה של אורנה, ילדה בה טיפלה מאז עלתה ארצה מהמקום בו "אנשים לא גרו על אדמה –רק למטה, מארץ השואה", התזמורת המנגנת והחוגגים הרוקדים ואוכלים, מטילים אותה אל תוך מערבולת של זיכרונות מהילדות של אורנה. הזיכרונות מסתכסכים ותמונות מילדותה שלה מתערבבות בפחדים, מצוקות, טראומות ורגעים בלתי נשכחים של חסד.
כל הדמויות כולן מדברות מתוך ליבה ושפתיה של שחקנית אחת.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (5 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 5. הצגה מרגשת ומשחק מקצועי ומדהים.
 | |  | | הצגה מרגשת עד דמעות,
ענת עצמון מביאה במעבר בין דמויות יכולת נפלאה של משחק נוגע מרגש ומרטיט לבבות,
היכולת להביא כאב כה גדול של "טראומת השואה" חושף למעשה את כישוריה הבימתיים מעל כל צל של ספק.
מי שאוהב תיאטרון במיטבו, שילך!!
הייתי ונהנתי עד מאוד
הוסף תגובה | |  | |  |
| מירי , קריית מוצקין- ההצגה היתה בקיבוץ כפר המכבי (23/09/2012) |
| 4. כל הכבוד
| | | | הצגה מרגשת,משחק נפלא של ענת,
מאד אהבתי את המוסיקה בהצגה.
כל הכבוד!!!
הוסף תגובה | | | | |
| 3. שחקנית אמיתית
| | | | אסור לפספס! מי שאוהב תיאטרון אמיתי וטוב חייב לצפות בהצגה. ענת עצמון מביאה יכולות משחק מדהימות שלא הכרנו קודם. המעבר החלק בין הדמויות והכניסה העמוקה אל נפשה של כל דמות יוצרים חוויה רגשית חשובה ואמיתית.
מומלץ בחום
הוסף תגובה | | | | |
| 2. דמות מורכבת
| | | | כנראה שענת עצמון הייתה זקוקה לדמותה של יז'ה כדי להשתחרר סופית מנילי מאסקימו. עצמון מפגינה איכות משחק מדהימה ומורכבת. המעברים בין דמות לדמות כל כך חלקים, שאני בספק אם יש הרבה שחקניות המסוגלות למורכבות מעין זו. אין ספק שתפקיד זה יבסס אותה כשחקנית אופי וירטואוזית עם תעודת שיחרור מסינדרום אסקימו והילדה היפה.
אדיר!!! ישר כוח ענת ומיכל.
הוסף תגובה | | | | |
| יהושוע הפרוע רועה הצאן מהדרום , (02/03/2007) |
| 1. תיאטרון במיטבו!!
| | | | הצגה רגישה ונוגעת ללב המבוססת על מחזה שנכתב במקור יחד עם בלנקה מצנר ז"ל, אישה שחוותה על בשרה את זוועות השואה. הבימוי של מיכל ורד מצליח לפשט בתבונה רסיסים של זיכרונות כואבים, לסצנות הניתנות לצפייה ולעיכול. המשחק הנהדר שבמהלכו ענת עצמון מגלמת בכישרון מספר דמויות, תוך זרימה וירטואלית בין פנים, שפה ומקום, שלעיתים גורמת לשכוח שמדובר בהצגת יחיד(ה).
היה מרגש לפגוש את יז'ה, המטפלת של אורנה, אשר 'ישנה בעיניים פקוחות' ולהיחשף מקרוב לעולמה הפנימי הכאוטי. הייתי שם ואני שמחה שהייתי, שכן ההצגה סייעה לי להבין יותר את המורכבות הגורלית עליה אני נוטה לשמוע תדיר בפי דמויות מהמשפחה ומחוץ לה. על תחמיצו
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|