|
|
|
תמונע (תיאטרון) |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תפעול תאורה: פטר קריקסונוב עיבוד ובימוי: איגור ברזין עיבוד: בוריס ינטין תאום אמנותי: אינה מלקין מוזיקה: סופיה גוביידולינה נוסח עברי: רועי חן תפאורה ותאורה: פולינה אדמוב |
משתתפים: דורי אנגל , דודו ניב, רינת היטלמן , דימה רוס, ויטאלי ווסקובויניקוב , ואדים חליף, דניאל ברוק |
|
|
|
|
"לשבור את הכל ואת הסבל לקחת לעצמך..."
בדיקת זכותו המוסרית של אדם לקחת את חייו של אחר. יחסיהם של רסקולניקוב הרוצח, סוניה הזונה הקדושה ופורפירי החוקר, המגדירים דו קרב בין אמונה ותודעה מטריאליסטית.
על פי "החטא ועונשו" מאת פ.דוסטוייבסקי
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (32 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 32. על החטא-ביקורת-תיאטרון מלינקי-תמונע
| | | | 452על החטא-תיאטרון מלינקי-תמונע452
צריך העזה ואהבה גדולה לתיאטרון כדי להפיק הצגה מספר כ"חטא ועונשו" מאת
דוסטויבסקי וזאת בתיאטרון פרינג`.
כל הכבוד לתיאטרון "מלינקי"ולבמאי איגור ברזין שעיבד ביחד עם בוריס ינטין את
הספר שנוסח העברי לבמה עשה רועי חן בשפה עכשוית נהדרת.
ההצגה מרשימה ולמרות אורכה מעל ל 3 שעות הקהל דרוך וקשוב עד סופה.
אינני זוכר את הספר על כל פרטיו אלא במעורפל בלבד ואתיחס להפקה זו כהצגה בלבד.
אין לי כל סנטימנטים לספר,לא גדלתי על פיו ואני חופשי להביע את דעתי על העיבוד
המעולה שנעשה ועל הבימוי המצויין.
לא יצא לי לראות את ההצגה עד כה למרות שהיא רצה כבר יותר משנתיים.
המעבדים בכוונה התעלמו מרבדים רבים הקיימים בספר והתרכזו במה שנראה להם עיקר או
במה שענין אותם להציג והתוצאה הצגה מרשימה,מרתקת,מובנת ,מענינת ובקיצור מעולה.
בימוי מקורי עם סצינות שנחרטות בזכרון.
רסקולניקוב הגיבור הראשי רוצח שתי נשים,לא בהכרח בגלל צורך חומרי אלא יותר בגלל
צורך נפשי.הוא מתגרה בגורלו. הוא מתגרה במשטרה ויש המפרשים זאת כהתגרות באל.
לדעת רסקולניקוב יש שני סוגים של אנשים- הרגילים והמיוחדים.הרגילים לעולם אינם
מרחיקים לכת. המיוחדים נוטלים לעצמם את הרשות לבצע חטא-פשע. לגאונים ניתנת
הזכות להשחית בני אדם.
רסקולניקוב רצח אך מחשיב את עצמו לאדם ישר.כל מעשיו מחשבות של אדם.הוא רצח כי רצה לבדוק אם הוא בריאה רועדת.לא היה לו צורך ברצח. הוא הלך כדי
לנסות את עצמו.הוא בעצם רצח את עצמו.את הנשים רצח השטן.
יש בו גם הרהורים והוא שואל את עצמו" האם יש לי זכות ליטול לידי את
השלטון" ועונה שאין לו זכות כזו.
זאת הפקה פסיכולוגית הבוחנת בעצם את נפש האדם בצורה פילוסופית, מוסרית.
להצגה שני חלקים. למרות ששני החלקים טובים מאוד, החלק השני מענין יותר, מרתק
יותר בזכות ה"חקירה"-דו שיח בין רסקולניקוב לחוקר פורפורי.
7 הם השחקנים המופיעים בהצגה.חלקם משחקים כמה תפקידים אך כולם מבצעים אותם
היטב.
רסקולניקוב-דורי אנגל דמות שפנים רבות בה.
הוא רומנטי,הוא עדין,אכזר,הוא רוצח.הוא פולמוסן.יש שיגידו גם פסיכופט.הוא חייב
להוכיח את עצמו.
המאבק שלו בסופו של דבר הוא בינו לבינו.
הוא מונע מאמונתו שהכל מותר לו,שיש בכוחו להתמודד עם אתגר מסוים ולצאת מנצח
ממנו.
משחקו מורכב,יסודי,טוב מאוד אך בגלל הליהוק הוא נראה כאילו עומד בצל החוקר
המשטרתי-דודו ניב המעולה.
הנוכחות הבימתית של האחרון חזקה מאוד. כל רגע שהוא על הבמה מצוין. הוא המרכז ,
הוא משתלט על הסצינה בקלות וללא כל מאמץ הנראה לעין.זהו תפקיד שללא ספק ישאר
בזכרונו של הצופה זמן רב.
אם דוסטויבסקי לא היה רוסי אלא צרפתי היתי אומר בפה מלא"שאפו"-מסיר את הכובע.
הוא בנה את התפקיד ואת משחקו בפרטי פרטים.כל גופו לוקח חלק בתפקיד. כל תנועה,כל
עיוות פנים או שריר ,כל הבעה, כל מילה מחושבים היטב. תענוג לראות אותו משחק.יש בו
כל הגוונים. כל מה שדרוש לבנות תפקיד מרתק ומדהים.
הוא מרטיט את איבריו אך גם את ליבנו.
דימה רוס מצויין בתפקידים המגוונים שהוא משחק בהפקה זו. בכל תפקיד הוא שונה.הוא
אחר הן בהליכה,הן בקול,הן במשחק.
רינת היטלמן היתה חדורת אמונה,תמימה,רכה,אוהבת מלאת רגש,מאופקת,אמינה ביותר והדגימה היטב תכונות אלו במשחקה.אומרת היא לרסקולניקוב "לך להצטלבות והגד אני רצחתי ואלהים ישלח לך חיים".
גם שאר השחקנים ללא יוצא מהכלל בתפקידים אפיזודיים קצרים -ויטאלי
ווסקובויניקוב,ואדים חליף ודניאל ברוק היו טובים מאוד.
בימויו של איגור ברזין היה נהדר.הוא הצליח להרים משא כבד ללא אולם משלו,ללא
תקציב מספיק,ללא להקה קבועה אך עם הרבה כשרון ,אתגר ואהבה לתיאטרון.
העיבוד חי,נושם,קיצבי, למרות כמה סצינות ארוכות ולא מענינות ביותר שאפשר היה
לקצר מבלי שתיפגם שלמות ההפקה.
התפאורה-פולינה אדמוב היתה מאוד מינימליסטית והורכבה בעצם מכמה חפצים נחוצים
לעלילה אך יצרה את אוירת הקדרות שבהצגה.
התאורה-אינה מלקין בהשתתפות מיכאל צ`רנבסקי היתה ממוקדת מצויין ובמקום כפי
שהיתה צריכה להיות.
ראיתי כבר כמה הצגות של תיאטרון מלינקי וכולן היו על רמה גבוהה ביותר.לתיאטרון
זה בהצגותיו דרוש קהל שונה מהקהל הרגיל המבקר בשאר התיאטראות.מאחר ובינתיים הוא
מופיע באולמות קטנים, לא תיהיה לו בעיה לגייס קהל כזה המשתוקק לתיאטרון טוב.
לראות או לא לראות:הצגה חזקה,מרשימה,בעלת עוצמה שחובה לראות ולו בגלל משחקו של
דודי ניב אך ודאי ובודאי לא רק בגללו.
נכתב על ידי elybikoret , 2/1/2009 10:24
elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | | | | |
elybikoret , t a (13/01/2009) |
| 31. הצגת השנה ללא ספק- המלצה חמה ביותר
| | | | אני מבינה מהפרוספקט של תיאטרון תמונע,שההצגה הזאת כבר זכתה בפרסים נכבדים הן לבימאי ברזין והן לשחקן המופלא דודו ניב ובכל זאת חייבת להוסיף את הפרס שלי והמחמאות הפרטיות שלי.
אין הרבה הצגות מרתקות וחזקות כמו ההצגה הזאת.
הוסף תגובה | | | | |
| 30. כשתיאטרון רוצה - תיאטרון יכול ! ! !
| | | | אחרי שבתיאטרונים הגדולים מזיינים את השכל עם שיווק למנויים וועדי עובדים בתיאטרון הצפון, עושה טוב לראות שיש גם תיאטרונים שלוקחים את האמנות הבימתית ברצינות.
אפשר אחרת וטוב יותר.
וההצגה "על החטא" היא ההוכחה!
כל הכבוד ותודה.
הוסף תגובה | | | | |
| 29. תודה לצוות על החטא ולתיאטרון תמונע
| | | | על הרומן הנודע בודאי אין צורך שאכביר מילים. מקומו של דוסטוייבסקי ומקומן של הדמויות פרי מוחו, הן נכס לתרבות העולמית.
אך בתיאטרון תמונע הצנוע, נתגלתה קבוצת תיאטרון שהיא נכס תרבותי בפני עצמו.
כשבראש עומדים הבימאי היצירתי ויקטור ברזין והשחקן הוירטואוזי-דודו ניב בתפקיד פקד המשטרה האנושי להפליא פיורפארי, נוצרת יצירה בימתית חשובה ומומלצת ששופכת אור מרתק על הדמויות שקמו מהספר וקרמו עור וגידים על הבמה.
הוסף תגובה | | | | |
מיכי דיקמן , תל אביב (28/12/2008) |
| 28. על החטא ועל התיאטרון המצויין
| | | | פשוט עולם אחר. בימוי חכם ומינימלסטי(איגור ברזין). משחק וירטואוזי(דודו ניב). תפאורה אפלולית שמבאטת היטב את רוח הרומן.
הוסף תגובה | | | | |
לירז , תל אביב (02/11/2008) |
| 27. אחת ההצגות הכי חוויתיות שראיתי
| | | | החלק הראשון של ההצגה הוא סדרת תמונות מרתקות שמובילות אל הרצח שמבצע רולניקוב.
שחקני המשנה מבצעים תפקידים מדוייקים ומרשימים.
בחלק השני נמצא הקרב המוסרי בין הגיבור לסוניה ולחוקר המשטרה, והדיון שעולה מהסצינות האלה הוא מרתק.
השחקנית היפה שמשחקת את סוניה מביאה המון פגיעות ורגישות.
השחקן שמשחק את החוקר מביא לבמה גוונים רבים מאד, כל כולו חגיגה של תחושות רגשות ומחשבות
והשחקן בתפקיד הראשי מאד מרשים ומביא לבמה יסורים ולבטים.
כל הכבוד גם לבימוי שהצליח באמצעים מינימלים ליצור את האוירה הקודרת והמיסתורית.
הוסף תגובה | | | | |
| 26. הצגה כנגד דור הוידאוקליפים
| | | | פתאום הצגה שיודעת לקחת זמן.
פתאום שחקנים שלא נראים כאילו שבאו לדפוק כרטיס.
פתאום נושא שלא נלקח מכותרות העיתונים, אלא מרומן רבחשיבות ללא מגבלות הזמן.
בימים אלו של וידאוקליפים ותכניות ריאלטי, זוהי הצגה לאוהבי תיאטרון אמיתיים.
סבלניים וחושבים.
הוסף תגובה | | | | |
פורמן יעקב , רמתגן (02/11/2008) |
| 25. רשמים מצפיה בפעם שנייה.
| | | | ראיתי את ההצגה על החטא לפני כמעט שנה ואתמול יצא לי לצפות בפעם השנייה, עם חברים שהגיעו בעקבות המלצה שלי. זו חוויה מעניינת לראות הצגה שאהבתי לאחר זמן שחלף. יש דברים שכאילו העמיקו יותר וניואנסים וטקסטים שלא הבחנתי בהם בפעם הקודמת.
שמחה תמיד לאות את ההצגות של ברזין והתיאטרון שלו. שוב תודה.
הוסף תגובה | | | | |
| 24. שיעור במשחק ובאמונה בעבודה על במה!
| | | | אני לא ארחיב על הסיפור המרתק של דוסטוייבסקי, על דמותו המיוסרת של רסקולניקוב שנלחם במצפונו ועל הצבעוניות הקודרת של הדמויות. כל אלו הועברו ועובדו לבמה מדפי הרומן אל הבמה, בצורה מרשימה ומעוררת כבוד. סיגנון בימוי המיוחד והקפדני של איגור ברזין, מגיש מערכות יחסים מלאות בניונסים ומכניס אותנו לתוככי המחשבה והלב של הדמויות.
כל הכבוד לכל הלהקה הנכבדת של "על החטא", שמלמדת מהי מחויבות טוטאלית לבמה ולמשחק.
וכמי שמתעתד להיות שחקן, אני חייב לשלוח תודה לדודו ניב,על שנתן לי במשחקו שעור גדול. אם אתה קורא את זה מר ניב, דע לך שאתה נערץ במעגלי חברי וחברותי.
שמחתי להיות אתמול בהצגה שלכם.
תודה. פאלסטאף.
הוסף תגובה | | | | |
פאלסטאף , תל אביב (15/10/2008) |
| 23. הצגה חשובה
| | | | לא כל המרכיבים בהצגה שווים בכוחם, אבל יש בה מהרגעים החזקים ביותר, שראיתי על במת תיאטרון. ללא ספק אחת ההצגות החשובות ביותר בישראל כיום.
הוסף תגובה | | | | |
| 22. קונצרט תיאטרוני
| | | | המשפטים שבהצגה על ההבדל בין הרגילים לבין המיוחדים, על האדם המיוסר שחג סביב נקודה עד שנופל אליה ועל מי שחושב שהוא נפוליון ורק עצם העובדה שהוא חושב על זה הופכת אותו ללא כזה - הצליחו להפנט ולהיחרט בזיכרון. רודיון רומנוביץ` הזכיר לי את מלקולם מ`מלקולם הקטן` ואת עו"ד קלמנס מ`הנפילה` ברצון להיות גדול ופורץ דרך לאנושות וזאת מול המציאות הקטנה. כנראה, בפורצי הדרך האמיתיים אלוהים בוחר ואת חלקם הוא מייסר כדי לבדוק האם ראויים להיות כאלה. הם דווקא אנשים מיוחדים שרוצים להיות רגילים (ולא ההפך). הם ענקי הרוח והנושאים בסבל (משה, ישו, מוחמד, בודהא וגם מוצארט, ויקטור פראנקל ושכמותם) ולא סטודנט כושל שרוצח זקנה ועדת ראיה, קובר את הכסף ומתחיל לרוץ סביב הזנב של עצמו. `על החטא` היא הצגה עם לא מעט מאפיינים דתיים המראה את כוחו הקטן של המורד המתוחכם והמתחכם מול אלוהים שהוא החזק מכולם (שאפילו השטן כפוף למרותו ואליו הוא מעביר את החוטאים). היופי של ההצגה הזו (בדומה ל`סוחר מונציה` שבוצעה ע"י תאטרון הספריה) שהיא ניתנת כמו שהיא (נטו) כאילו הוצגה בכל ארץ אחרת בעולם, ללא נסיון התאמה למקום ולרוח התקופה הנוכחית וללא פרשנות גלויה או סמויה ושכל צופה ייקח לעצמו את הרלוונטי לגביו. הביצוע היה חזק ביותר (בעוצמה של `המשרתות` של תמונע). ההצגה אומנם ארכה כשלוש שעות אבל הצליחה לרתק בכל דקה ודקה.
הוסף תגובה | | | | |
| 21. החטא ועונשו במיטבו
| | | | גרסה בימתית ארוכה אמנם(שלוש שעות), אבל עוצמתית ומרתקת.
משחק יוצא מן הכלל של השדחקנים ובעיקר של החוקר.
הוסף תגובה | | | | |
חוה קסטיאל , גבעתיים (20/08/2008) |
| 20. שחקן נהדר- אבל הכסאות רבותי הכסאות!
| | | | מסכים עם זה שדוד ניב הוא שחקן בקלאסה אחרת- אבל גם עם זה לורנס אוליביה בכבודו ובעצמו הכסאות בתיאטרון תמונע מקשים את חווית הצפיה בהצגה!
שפרו את העסק!
הוסף תגובה | | | | |
גדי אללוף , קרית אונו (17/08/2008) |
| 19. המלצה חמה מאד!
| | | | עיבוד חכם לספר נצחי, שמצליח להביא לבמה משחק משובח.
דודו ניב שמשחק את פורפירי פטרוביץ` יוצר מאסטרפיס משחקי שכולו וירטואוזיות. הוא ממזרי ואכזרי, חכם ואנושי ובעיקר מלא באש גדולה. גם הרבה הומור וכאב יש בתפקיד שהוא יצר.
טובים מאד גם רסקולניקוב/דורי אנגל וסוניה/רינת היטלמן ומיוחד מאד בשלל תפקידים משתנים, דימה רוס.
זו הצגה שמחזיר אמונה בתיאטרון נקי ופשוט.
הוסף תגובה | | | | |
טניה ורבסקי , תל אביב (13/08/2008) |
| 18. תיאטרון לאוהבי תיאטרון
| | | | אין ספק שמדובר בתיאטרון מהסוג
שדורש מהקהל סבלנות ואורך רוח.
אבל התמורה היא מעל למצופה.
זהו תיאטרון לאוהבי תיאטרון, כאלה שמאסו בהפקות שמזלזלות בקהל. זהו תיאטרון חושב וחשוב
עם צוות שחקנים מרתק. כל הכבוד.
הוסף תגובה | | | | |
אפרים לביא , כרמל, חיפה (29/06/2008) |
| 17. תודה לכם על ערב בלתי נשכח
| | | | משחק יוצא מגדר הרגיל של פורפירי פטרוביץ -השחקן דודו ניב. שאותו אני זוכרת בתפקיד המבריק של העורך דין מההצגה של אגתה כריסטי בתיאטרון חיפה.
עבודה ראויה למחמאות ולשבחים רבים גם לשאר חברי קבוצת מלנקי
שנאמנים לתיאטרון שאין בו מילימטר של פשרה.
וכל הכבוד לתיאטרון חיפה שנתן במה ליצירה החד פעמית הזאת שביים איגור ברזין.
הוסף תגובה | | | | |
אולגה ליליאנוב , חיפה (28/06/2008) |
| 16. קצת ארוך אבל חויה תיאטרונית גדולה.
| | | | אפשר היה לקצר פה ושם. לא כל הרגעים בהצגה שוים בכוחם. אבל מהרגע שהרצח מתבצע ומתחיל קרב המוחות בין רסקולניקוב לחוקר,
ההצגה מרתקת ומרשימה.
הוסף תגובה | | | | |
כריסטוף , תל אביב (10/06/2008) |
| 15. דודו ניב שחקן באיכויות של הבמה האנגלית
| | | | אחת ההצגות המענינות ביותר שראיתי, בעיקר בזכות משחקו של דודו ניב. שחקנים מהסוג שלו יש רק בתיאטרון האנגלי וגם שם הוא יחשב לאחד מהטובים ביותר.
כתבתי עליו גם באתר תיאטרון תמונע. אל תחמיצו אותו.
הוסף תגובה | | | | |
מיכאלה דותן , סביון (28/05/2008) |
| 14. הצגה מעולה!!!
| | | | חבל ש"הבמה" לא מראים את שעות ההצגה - תבדקו באתרים אחרים אם ההצגה עדיין מציגה ורוצו לראות!!!
הוסף תגובה | | | | |
| 13. כל הכבוד
| | | | הצגה חזקה, מרתקת, משחק משובח של כל השחקנים. החל בדודו ניב המשחק את פורפירי הבלש המתוחכם, דורי אנגל המשחק את רסקולניקוב שחי בהזיות, וכן רינת היטלמן המקסימה שהעדינות והרגש שלה ממש נוגעים ללב. שאר השחקנים גם כן עושים עבודה מעולה. ראינו את ההצגה בתאטרון תמונע, באולם קטן בו השחקנים נמצאים ממש לידך מה שנותן אינטימית.
באמת מצדיע לשחקנים על 3 שעות מלאות של הצגה.
וכמובן אסור לשכוח את דוסטוייבסקי שכתב את יצירת המופת "החטא ועונשו". maorbl@gmail.com
הוסף תגובה | | | | |
| 12. הצגה מעולה וחוויתית
| | | | לא קראנו את הביקורת של צבי גורן לפני שראינו את ההצגה.
היתה לנו חוויה נהדרת. יוצרי ההצגה הצליחו להביא את רוח הדברים שלדוסטויבסקי.
מומלץ ללכת.
הוסף תגובה | | | | |
| 11. הייתי שמח לראות
| | | | הייתי שמח לראות, אבל לא ראיתי הצגות בקרוב.
הוסף תגובה | | | | |
| 10. מומלץ מאד
| | | | הצגה מרתקת,
משחק טוב מאד
והבימוי באמצעים מינימליסטים
מבליט את הדרמה.
הוסף תגובה | | | | |
מאיר , באר יעקב (12/05/2007) |
| 9. יצירת מופת תיאטרונית
| | | | קבובצת התיאטרון המרתקת ביותר שפועלת בפרינג` בהצגה שאפילו דוסטוייבסקי עצמו היה מוריד את הכובע בפניה.
שמחתי לראות שמבקרי התיאטרון בעיתונים השונים ובאינטרנט, ממליצים גם הם.
הם צודקים.
הוסף תגובה | | | | |
מיכאל סטרוגוף , תל אביב (08/04/2007) |
| 8. בשורה חדשה
| | | | הפתעה מיוחדת נתגלתה לאשתי ולי, כשצפינו ביצירה המורכבת הזו של תיאטרון מלינקי[היא מוצגת בתיאטרון תמונע].
ככאלה שרגילים לצפות בהצגות התיאטרונים השונים דרך מנוי ועד עובדים , שמחנו על שבירת השגרה והופתענו לגלות הצגה שהיא לא פחות מאומנות גדולה.
העיבוד הבימתי לרומן המפורסם חופר עמוק בבטן.
השחקנים מצויינים והשחקן שמשחק את החוקר המשטרתי, מרתק את העין והאוזן. כל הכבוד ונעים להכירץ
הוסף תגובה | | | | |
רונן ברקן , תל אביב (05/04/2007) |
| 7. ואל נא נקפח את דימה רוס
| | | | בתפקיד הזקנה והאב
מלוטש מבריק.
כל הנותר לומר הוא
המשיכו כך.
הוסף תגובה | | | | |
מקסוּאֵלוֹ , (22/03/2007) |
| 6. נדיר
| | | | בהחלט ובהחלט לא משהו שרואים כל יום.
רק בסיטואציות כאלו, מבינים שהצורך בתפאורה יפה במה רחבה ומוסיקה מתחכמת, הוא דבר שולי.
כל הכבוד.
נ.ב
החוקר, דודו ניב,
מדהים.
ממולץ לכל חובבן-שוחר או סקרן.
הוסף תגובה | | | | |
מקסוּאֵלוֹ , (22/03/2007) |
| 5. חטא מנצח !
| | | | למרות התנאים הלא שגרתיים [בתיאטרון הזה אין כסאות מרווחים ונוחים] , למרות אורך ההצגה [ שלוש שעות] ולמרות שמדובר בבלתי אפשרי [עיבוד בימתי ל "החטא ועונשו" ],
ההצגה הזאת מצליחה לסחוף ונותרת במחשבה גם שעות רבות אחר סיומה. השחקן שמשחק את החוקר פופירי, דודו ניב , פשוט מדהים. הוא ללא ספק הפתעת ענק של התיאטרון.
וגם הצעירים דורי אנגל ורינת מיטמן בתפקידי רסקולניקוב וסוניה, הם כשרונות שנעים לפגוש. חטא מנצח!
הוסף תגובה | | | | |
תמרה רייזמן , (19/03/2007) |
| 4. קבוצת תיאטרון טהורה
| | | | לא הרבה מזדמן לי לצפות בקבוצה מרתקת כל כך של שחקנים. הקרב בין רסקולניקוב לחוקר שלו פורפירי הוא מלאכת מחשבת. הפשטות של הבימוי והמחויבות של השחקנים בתפקידים הקטנים יותר מעוררת התפעלות.
הוסף תגובה | | | | |
| 3. כ ב ו ד ! ! !
| | | | בתחילת השבוע הגענו אני וחברתי(חובבי תיאטרון מושבעים), כדי לצפות בהצגה "על החטא" בתיאטרון תמונע.
סיגנונה המיוחד של ההצגה סוחף אותך אל תוך מציאות מרתקת ומערבולת של חשדות,פחדים ושאלות מצפוניות.
עבודה מרתקת של חבורת שחקנים מוכשרת ובראשה אציין,
שחקן בשם דודו ניב. וירטואוז אמיתי, שמצליח לתמרן בדמות מורכבת ומתוחכמת מאיימת כמו גם מלאת הומור ורגישות.
כל הכבוד!
הוסף תגובה | | | | |
| 2. חוויה נדירה
| | | | אין עיבוד שאיננו במובן מסויים גם איבוד והטרדיקטורה (מתרגם) הוא מטבע מקצועו גם טרדיטורה (בוגד), הכל ידוע והרשות נתונה. שלא כשמו כן הוא תאטרון מלינקי (קטן), על כל-פנים מבחינת היומרה. אבל בעצם, למה לומר "יומרה" ולא למשל 'נכונות אמיצה להתמודד עם אתגר של אמת'. ב 'עלהחטא' נכנסו מלינקי ביודעין להרפתקה מסוכנת. הם החליטו ללכת בגדולות, בלי ציניות ועם בחירה בפשרות נכונות שנותנת להצגה זכות קיום משל עצמה. אורכה הוא ללא ספק מקור חולשתה אבל על רוחב היריעה, הזמן המרחב והבמה, פרוסים רגעים דרמטיים חזקים ונוגעים וקבוצה קטנה של שחקנים שמתפוצצת מכשרון. אישית ההצגה מלווה אותי גם כמה ימים אחרי. גם אם דברים מסויימים לא מגיעים בה אולי לכדי שלמות, התעכבות עליהם תהיה מבחינתי בגדר התעסקות תפלה בפרטי עניות. אנטוש את הענייניות לטובת הרצון החם לפרגן- רק מילים טובות.
הוסף תגובה | | | | |
| 1. פנינה אמיתית!
| | | | סוף-סוף תיאטרון אמיתי, לא מסחרי ומרגש עד דמעות. בימוי מבריק, שחקנים מוכשרים. אל תחמיצו!!!
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|