|
|
|
 |
הצגות שונות |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
ביישוב מרוחק בפריפריה חי לו ילד.
יום אחד הוא מבקר עם אמא שלו בבית הקברות.
אחר כך הוא רוצה להרגיש איך זה להיות מת.
כשהוא מנסה בדרכים שונות ''להיות מת'',
עולות בו תמונות - חוויות ילדות ראשוניות,
המפגש הראשון שלו עם מוות, מין, אלימות, חינוך, ודת.
הילד, סקרן מטבעו, שואל שאלות, מחפש,
מציץ מבעד לחור המנעול ומגלה את ערוותו של עולם המבוגרים,
המלא צביעות, שקרים והתחסדות.
כיוון שהוא ילד מותר לו לומר הכל בדרכו הילדותית-בוגרת,
רבת ההומור והאירוניה.
צילם: ג''ראר אלון
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (9 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 9. הילד-ביקורת-ריימון קוש-רבקה משולח ורועי אסף-הקאמרי
 | |  | | אתחיל הפעם את הכתיבה בוידוי אישי קטן.אינני חסיד גדול של הצגות יחיד .אני בדעה שבתיאטרון חייב להיות דו שיח בין אנשים ולא מונולוג.
אך בעיקבות הצגת "הילד"מאת ריימון קוש בתרגום ועיבוד של רבקה משולח ורועי אסף שהינו הן השחקן והן הבמאי אשנה כנראה את דעתי.
קוש הנו מחזאי צרפתי שהיה ספורטאי שבשנת 1972 כתב את המחזה הילד -עיבוד לרומן בשם "ילדות" והתאבד בהיותו בן 49.
ראיתי בהצגה נפלאה זו מין דו שיח בין הילד לחבל.
אנו נמצאים בחצר בית ובו חבל יורד מלמעלה , ברזלים בשני צידי הבמה ועלי שלכת על הרצפה.
הילד-רועי אסף מנהל את הדו שיח עם החבל.הוא עולה עליו בזריזות, הופך אותו לכיסא ומתישב עליו,משתחל עם הראש למטה,משתמש בו כחור המנעול כדי להציץ "בפרוה בין הרגליים" של האישה השכנה,הופך אותו לאיבר מין גברי, ללולאה, למשענת ,פתאום הופך החבל ללוח קיר וכו`.
הביצוע של רועי מעולה, נהדר .יש לו כושר לא רק משחקי אלא גם פיזי רב.הוא מעביר רגשות וחוויות דרך המשחק.הכל הרפתקאות של שני ילדים בגיל ההתבגרות כאשר כל דבר עבורם ראשוני,בתולי,חדש.
רועי מגדיר את ההצגה לא רק כהצגה אמנותית אלא גם כהצגה פיזית וזה נכון.
צריך בהחלט כח פיזי רב כדי להתגבר על הלולינות בחבל.
רועי כמו כספית לא נמצא שניה במנוחה.כל הזמן בתנועה.מתנועע מרחף באויר מתטלטל מתנדנד.
תוך כדי הוא גם מספר על חוויות הילדות כאשר הוא וחברו קובי ראו את שחיטת הכבשה,ליקקו בולבולים של מבוגרים ועישנו סיגריה שקיבלו,חוויות ילדות מבית הספר והמורה,מין,דת ובסוף מות חברו הטוב.
הכל נאמר בשטף,בענין ,בהתבוננות ילדודית באירועים יום יומיים שבהם הילד נתקל בפעם הראשונה .
כל ההצגה הנמשכת פחות משעה שהינה מונולוג אחד של ילד מתבגר מרתקת הן בגלל המשחק המעולה והוירטואוזי והחן הרב בו ההצגה מוגשת והן בגלל הכושר הגופני הנהדר והדו שיח עם החבל.
טוב עשה רועי שלא ביים את עצמו עם הסממנים האופיניים לילד.בימוי כזה נראה אמין יותר מציאותי יותר ומרתק יותר.הכל נוגע ללב ומזכיר להרבה מבוגרים רגעי הילדות שלהם.
רועי השתמש במוסיקה שכתב יצחק שושן בגוון מזרחי מרוקאי המוסיפה רבות להנאה מההצגה.
לראות או לא לראות:משחק מעולה,תמימות ילדותית,בימוי בעל ענין,קסם אישי רב.מומלץ
נכתב על ידי elybikoret , 31/1/2008 11:15
elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | |  | |  |
| elybikoret , tel aviv (31/01/2008) |
| 8. רועי סוחף את הקהל
| | | | רועי סוחף עימו את הצופים בהצגה. באולם היה שקט מוחלט ורועי הצחיק וריגש והעביר את הסיפור בצורה מדהימה- אסור להחמיץ
הוסף תגובה | | | | |
| 7. הצגה בינונית
| | | | ראיתי את ההצגה . וקשה לשפוט
שחקן נחמד בהצגה בינונית.
חבל על הזמן
הוסף תגובה | | | | |
| 6. שחקן מעולה, ראוי למחזה טוב יותר
| | | | המחזה גרוע ופשטני, מזכיר מערכונים של דודו טופז. השחקן בעל יכולות מעולות. אני מקווה שיופיע במחזות טובים יותר.
הוסף תגובה | | | | |
| עוזי , תל אביב (28/11/2007) |
| 5. לרועי
| | | | הצגה כובשת - הנוכחות שלך על הבמה מאוד חזקה-(לא מוצאת מלים...) צפיתי הערב ונשארתי לשיחה שאחר כך- אין ספק שיש לך את זה בענק!
הוסף תגובה | | | | |
| 4. הצגה מדהימה, משחק מעולה
| | | | ראיתי את ההצגה בקאמרי ויצאתי עם תחושה "של עוד" עם רצון שלא יגמר.
רועי מצליח למלא את הבמה בשלל דמויות עד כי לעיתים שכחתי כי יש רק שחקן יחיד בבימה.
משחק מעולה, הטקסטים מוגשים ומעובדים בצורה מיוחדת, יפיפה
בכל פה- רוצו לראות
הוסף תגובה | | | | |
| נפעמת , רחובות (01/08/2007) |
| 3. כל הכבוד לרועי אסף!
| | | | צפיתי אתמול בהצגה ויצאתי נפעמת. מה שהשחקן הזה עשה על הבמה זו היתה ממש וירטואוזיות. רוצו לראות.
הוסף תגובה | | | | |
| 2. דל, אוף כמה דל!
| | | | רועי אסף שרמנטי, אין ספק! אבל החומר, איפה החומר? מחזה דל, סתמי ומשמים.
חבל.
הוסף תגובה | | | | |
| יואב שדה , צפונית מזרחית (31/07/2007) |
| 1. הילד
| מימון אסיג , עתלית (19/06/2007) |
|
|
|
|