|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בימוי: מיכלאנג`לו אנטוניוני |
שחקניות: מוניקה ויטי, אלן דלון, לילה בריניונה, פרנסיסקו ראבאל |
הופעה ראשונה: 1962 ארץ מקור: איטליה , צרפת
משך הופעה: 125 דקות
|
|
|
|
ויטוריה, מתורגמנית צעירה ומצודדת, מסיימת את מערכת היחסים הרומנטית שלה עם ריקרדו, אינטלקטואל המבוגר ממנה בשנים (קומוניסט אם לשפוט עפ"י הספרים המונחים על מכתבתו), ושוקעת ברומן עם פיירו, הברוקר השחצן ויפה התואר של אמהּ. זוג הנאהבים לא מבין כי הוא חי בגהינום, כי עד שכל אחד מהם לא יבין את צורכי זולתו לא יוכלו לקיים מערכת של יחסי אהבה שתפרוט על נימי הרגש ותחרוג מהמוגבלויות של התשוקה.
"ליקוי חמה", פרק ג' בטרילוגיה הכוללת את "ל'אוונטורה" ו"לה נוטה", דן כקודמיו במערכת היחסים הבין אישית בחברה המודרנית, חברה המונעת אך ורק ע"י כסף וכוח, חברה שיצורי האנוש מתפקדים בה כאובייקטים. העלילה מתרחשת ברובע אאור המאופיין בארכיטקטורה מודרנית המאדירה את רומי העתיקה. יחד עם צלמו ג'יאני די ונאנצו, אנטוניוני לוכד את גיבוריו בתוך אתרים המצליחים להמחיש את תחושת המחנק הרגשי. את הסרט הוא מרכיב לא מפעילות מלאכותית אלא מסצנות ארוכות ושקטות שלכאורה לא קורה בהן הרבה ובעצם הכל קורה בהן. את "הכל" הוא לוכד עבורנו באמצעות אינטונציות רגשיות. הדוגמא הכי טובה מופגנת במונטאז' הגאוני המרכיב את הסיקוונס האחרון – 58 "שוטים" בשבע דקות שבהן הדמויות נעדרות מן המסך והמצלמה משוטטת באתר שבו הן הצליחו להחמיץ זה את זו.
איטלקית, תרגום לאנגלית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|