|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: קרלו קבריני , אנה קאנזי |
הופעה ראשונה: 1963
ארץ מקור: איטליה
משך הופעה: 76 דקות
|
|
|
|
ג''ובאני הוא רתך בחברה גדולה במילאנו. הוא מאורס כמה שנים לליליאנה וההבטחה שבזוגיות הרעננה הפכה למרירה עם הזמן. אחרי שקיבל הצעה לשדרוג במשרתו, תמורת מעבר לשנה וחצי לסיציליה, יחסי השניים מסתבכים עוד יותר. בדרום מתקשה ג''ובאני למצוא את מקומו. החדר ששכר אינו מאפשר פרטיות, בעבודה הוא לא מוצא ממש חברה, והבדידות מעיקה. אך המרחק מועיל לזוגיות. קשר המכתבים בינו לבין ליליאנה הולך ומתהדק. לפתע, כל הרגשות הכמוסים נחשפים, וקרבה חדשה מסתמנת בין השניים. לא העלילה הזו, כי אם הסגנון, הוא שעושה את סרטו של אולמי לכה מיוחד. השפעתו של הגל החדש ניכרת כאן עד מאד, בוודאי בשליטה המבריקה בזמן ובמקום. סצנת הפתיחה, שוב נשף חברתי (בדומה ל"משרה") היא מופת של סיפור קולנועי במינימום אמצעים, והמשך העלילה מציע כמה הברקות צורניות מפתיעות לא פחות. גם היחס האמביוולנטי של אולמי כלפי עבודה בולט כאן, באופן שבו הוא מתעד את אתרי החרושת כמבוכים אלימים, אך גם כמקורות של התלהבות פוטוריסטית. כל האלמנטים האלו הופכים את "האירוסים" ליצירה ייחודית ושובת לב. היא הוכתרה, אגב, בידי גודאר, כסרט השנה של 1963.
איטלקית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|