|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
Trilogy: The Weeping Meadow |
טרילוגיה 1: האחו הבוכה |
|
|
|
|
|
|
משתתפים: אלכסנדרה איידיני , ניקוס פורסאנידיס , יורגוס ארמניס |
|
|
|
|
"האחו הבוכה" הוא החלק הראשון בטרילוגיה שתיאו אנגלופולוס לא זכה להשלים, ועוסק בזהות היוונית במאה ה-20. הסרט מיטיב לבטא את החזון היחודי של הבמאי, והוא יצירה פיוטית ורחבת יריעה שמתרגמת מאורעות היסטורים לסיפורים אינטימיים של גלות, הגירה ואידאלים.
השנה היא 1919, וקבוצה של פליטים יוונים מאודסה נסה מפני הצבא האדום ומגיעה לסלוניקי. משפחה אחת, בראשות ספירוס הקשוח, מביאה אתה נערה צעירה ויתומה בשם אלני. כאשר אלני גדלה היא מתאהבת באלקסיס, בנו של ספירוס, והזוג נאלץ לעזוב את הכפר בגלל התנגדות האב.
הם נודדים ברחבי יוון ומחפשים לעצמם מקום אבל המציאות החברתית, פוליטית והיסטורית חוברת נגדם. אחרי תקופה קצרה של אושר מהגר אלקסיס לאמריקה בתקווה למצוא חיים טובים יותר עבור המשפחה. הכלה הצעירה נותרת מאחור להתמודד עם הזמן החולף, עם הסכנה של מלחמת העולם השניה והטרגדיה של מלחמת האזרחים היוונית.
"האחו הבוכה" הוא אודיסאה אלגורית על אובדן אשליות, נדידה תרבותית ואהבה גדולה שחוצה את גבולות הזמן. הסגנון החזותי של תיאו אנגלופולוס מרהיב ומאופק כרגיל. הוא ממקם את הסיפור בערבות רחבות-ידיים והמשחק המדוד של צוות השחקנים יחד עם הדיאלוגים החסכנים הולם להפליא את נוף מולדתו. בידיו המוכשרות של הצלם אנדריאס סינאנוס נראה הנוף הקודר כאילו נחצב באבן, ושואב אותנו אל עולם בו ההווה מתמזג עם העבר הקרוב והמיתולוגי גם יחד.
יוונית, תרגום לאנגלית ולעברית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|