|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 2011
ארץ מקור: ישראל
משך הופעה: 65 דקות
|
|
|
|
מבצע “עופרת יצוקה“ ברצועת עזה התנהל תחת איסור מוחלט על דיווח תקשורתי מהשטח. עשרה חיילים וקצינים שלאחרונה השתחררו, התיישבו לראשונה אל מול המצלמה חשופי פנים: ביניהם פגשנו בעידן שכתב יומן חיים במשך 5 שבועות של הלחימה בשבתו סגור בתוך הטנק, ביגב מקבוץ נירים שסרב לפקודות תוך כדי הלחימה. כולם בדרכם המאד ייחודית יצרו נארטיב של מלחמה לא ידועה, הזויה, של עזה 2009.
אוהד היה מפקד הטנק הראשון שנכנס לעזה. המודיעין אמר לו שהוא יעלה על מטען. הפחד רדף אותו אבל הוא רצה להיות שם במלחמה. שי מהצנחנים, התמקם בבית של עשירים, שיחק קלפים, בין לבין הרג שניים שנצפו בחלון ממול, וחזר לשחק קלפים. אבשלום נלקח תוך כדי הטירונות בצנחנים. לא היה לו מושג איך מטהרים בית, המלחמה לימדה אותו.
לסרט מתווסף צילום ריאליסטי של צעירים בני 16 שאינם מכירים את סיפור החיילים. הילדים האלו ימלאו מן הסתם יום אחד את מקומם של החיילים שגם בלי דעת מצאו עצמם חווים מצב בלתי אפשרי שבו הם מעורבים בשגגה בפשעי מלחמה... האם הם דיוקן של המנצח? דיוקן של התמימות? או דיוקן של המנוצח? או הם הקורבנות של המלחמה הבאה? הסרט זכה בפרס "רוח החופש" בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2011.
עברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|