|
|
|
ביוגרפיה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הופעה ראשונה: 2006 ארץ מקור: ארה"ב
משך הופעה: 240 דקות
|
|
|
|
"הוא היה הכי אמריקאי בין האמנים והכי אמן בין האמריקאים", "כל כך אמריקאי הוא היה עד שהוא לא נראה לעינינו". עם שתיים מהאמירות הללו נפתחת יצירה מקיפה על אנדי וורהול שהיא הרבה יותר מאשר עוד סרט ביוגרפי – יצירה רב רובדית החורגת מהפורמולות המוכרות. "אנדי וורהול" יהפוך כל צופה למומחה קטן ביצירתו ובתולדות חייו של מי שכבש בסערה את התרבות האמריקאית והיה לאייקון התרבות הכי מוכר והכי קונטראוורסיאלי במאה ה־20, יוצר שעולמו החזותי נע בין אלמנטים מהחברה הצרכנית למרכיבי צילום וקולנוע.
כבר מתחילת הדרך וורהול לא ענה למה שאנשים חושבים שאמן צריך להיות. הוא הפך על פניו את כל מה שהיה מוכר עד אז בתחומי האמנות, הביא אותה עד לקיצוניות הלוגית שלה, שינה והפך מושגים ובינתיים גם את האופן שבו אנו בוחנים את העולם סביבנו. הוא הגשים את ההבטחה הגלומה בחלום האמריקאי ובה בעת הגדיר אותה מחדש. בכלל, וורהול לא רצה להפוך לסתם עוד אמן אלא לכוכב נערץ, משהו בסדר הגודל של כוכבי הוליווד. הוא גם הבין את הפרדוקס הפנימי הגלום בכוכבות: "הוא לא רצה להיות רק הכוכב אלא ראש האולפן". בשנות ה־60׳ הקים את הסדנה שלו, "המפעל", ה־Factory. הרבה אנשים הרסניים ואובדניים הסתובבו שם – הרסניים לעצמם ולעתים גם לסביבתם. מ־63׳ וורהול חש צורך להמציא מחדש את האמנות השביעית והופך לקולנוען. אחרי שנורה ומת מוות קליני ב־68׳, הוא קם לתחייה, מגדיר את עצמו מחדש ועד מותו, שני עשורים אחכ, נדמה כי היצירתיות שלו מופנה לכיוונים יותר עסקיים.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|