החיים הם רצף של רגעים אותם אנו חווים: יש את הרגע הזה שבו יד פוגשת לראשונה את ידו של בן הזוג , ויש את זה שבו העיניים נפגשות , יש את זה שבו נוצרים חיים חדשים ויש את זה שבו אנו נפרדים. מכלול הרגעים הללו הוא הבסיס ליצירה Translunar Paradise שהוצגה בבכורה בפסטיבל אדינבורו 2011.
זוהי הצגה ללא מילים המשלבת פנטומימה ותנועה לצד מוסיקה חיה , ומובילה את הקהל במסע של חיים , מוות ואהבה נצחית.
לאחר מות אישתו וויליאם בורח לגן עדן של פנטזיה וזכרונות הרחוקים מהאבל הכבד שהוא חש בעקבות אובדנו. הזכרון המוחשי מחזיר אליו את דמותה של רוז, אישתו , והיא חוזרת מעולם המתים ומבקרת את בעלה כדי להאיץ בו להשאיר את הזכרון מאחור ולהמשיך בחייו.
בביקורה , היא נושאת איתה מזוודה ובה זכרונות מהעבר, כאלה המהווים אירועים רבי משמעות עבור בני הזוג. אלו הם רגעי עצב , פחד ושמחה ובעיקר אהבה עמוקה.
באמצעים תאטרוניים פשוטים , על במת תאטרון חשופה , נעים על ציר הזמן שלושת שחקני הקבוצה כשהם רוקדים את חייהם של בני הזוג , לובשים ומשילים מסיכות , וללא מילים מציגים את אחת מן ההפקות המרגשות ביותר שנראו בשנים האחרונות באדינבורו.
Translunar Paradise Trailer