|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בימוי: קמבוזיה פרטובי ציורים ועיצוב: מוחמד רזה סוקוט |
שחקניות: פרשטה סאדרה אוראפיי , פרביז פראסטוי , ניקולאס פדפופולוס , סבייטה מיכלישינה , איסמעיל סולטניאן |
הופעה ראשונה: 2005 ארץ מקור: צרפת , אירן
משך הופעה: 105 דקות
|
|
|
|
רייהאן, אלמנה איראנית ואמא לשני ילדים, פותחת מחדש את פונדק הדרכים שבעלה המנוח ניהל. מכיוון שניהול עסק שכזה הינו טאבו בחברה האיראנית, רייהאן נתקלת בהתנגדות רבה מהסובבים אותה, ובמיוחד מהגיס שלה, נאסר, שמעוניין להתחתן איתה, לשכן אותה בביתו ולהפוך אותה לאשתו השנייה.
רייהאן עומדת על דעתה ואינה מוכנה להתחתן עם גבר שאינה אוהבת. נאסר מקצין את התנגדותו לשגרת חייה החדשה של רייהאן, ומקווה שיוכל להפוך אותה לתלותית בו.
שריד של תקווה צץ בחייה של רייהאן בדמות נהג משאית יווני בשם זקאריה. למרות שהפונדק בניהולה הוא הצלחה גדולה, גורלו נקבע ע"י שופטי בית משפט מחוזי. גזר הדין גורם לרייהאן להרהר מחדש היכן הוא מקומה בעולם.
פרסית (תרגום לעברית)
ביקורות יצירה איראנית איכותית נדירה. סרט מרגש וחודר ללב, דווקא בזכות האיפוק המינימליסטי שלו.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (1 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 1. סרט עם מסר לעולם החופשי
| | | | היום זה לא באופנה להיות דיקטטורה. באירן יודעים זאת - הם סוחרים בנפשם ומטבעם חשים לאן נושבת הרוח. אבל מה לעשות שהם כן כאלה (דיקטטורים) - בדיוק בשביל זה המציאו את הקולנוע - אז עושים סרט שמציג את הדיקטטורה במשפחה באור שלילי ואת הדיקטטור במשפחה כדמות חזקה בהתחלה אבל מובסת בסוף והמסר שעובר:אננו נגד עריצות, אנחנו מתקדמים ואנחנו אפילו בעד נשים עצמאיות ומצליחות.
עד כאן התאוריה הקרימינלית (אולי הפרנואידית) לסרט הזה.
לגבי הסרט - דבר ראשון ביקור באירן, אם כי בצומת דרכים, אבל שווה ובכל זאת ניתן להתרשם.
בנוסף לכך, הסרט כל-כך טבעי וממש מכניס אותנו לאוירה.
השחקנים באמת מצויינים - כולם - גם האירנים וגם הזרים.
הסרט הזה מומלץ למי שרוצה לראות משהו אחר ושונה ואולי להכיר קצת את הפרצופים הקטנים מהמדינה שלא כל-כך אוהבת אותנו ואפילו להזיל קצת ריר מהאוכל שנראה כל-כך טעים ולא נראה שאי פעם נזה לטעום אותו.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|