|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
| Il y a longtemps que je t'aime |
לאהוב אותך מאז |
|
|
|
|
|
| |
| בימוי ותסריט: פיליפ קלודל |
| שחקניות: קריסטין סקוט תומאס , פרדריק פיירו |
הופעה ראשונה: 2008
ארץ מקור: צרפת
משך הופעה: 115 דקות
|
|
|
|
ז`ולייט משתחררת מן הכלא לאחר 15 שנים ומנסה לחדש את הקשר עם בני משפחתה שהתכחשו אליה כל אותן שנים בעקבות הפשע שביצעה.
אחותה הצעירה ליאה מחליטה להזמין אותה להתגורר בביתה יחד עם בעלה לוק ושתי בנותיהם. בתחילה נראה כי הנתק הממושך והפרש הגילאים ימנע מהאחיות לבנות קשר אמיתי, אולם בהדרגה, לא מעט הודות לילדות המאושרות מהדודה החדשה לה זכו, מתחילות האחיות לגלות זו את זו מחדש.
לאט לאט מצליחות שתי הנשים לבנות מחדש את מערכת היחסים ביניהן והאמון, שהזמן ערער, בעוד הן ממשיכות להתעלם מן "הסוד הגדול" עליו איש לא מעז לדבר.
צרפתית, תרגום לעברית
ביקורות
דרמה טעונה ומורכבת שמתפתחת לאיטה וחושפת רובד אחר רובד סיפור אנושי נוגע. היא זוכה לטיפול הקולנועי נכון, רגיש ומאופק, ולא נגררת לאמוציונליות.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (4 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 4. יצא בזול
 | |  | | סרט מתייפייף שבורח מהדילמה שבה הוא אמור לעסוק: בן משפחה שהוא גם יקר ללב וגם פושע.
התוצאה "דילמה" נוסח תנועת הצופים, שבה כולם טובים, כולם סובלים יותר ממה שמגיע להם, וכולם באים על סיפוקם.
סרט סוחט דמעות שגורם לצופים לחוש טובי לב ומאושרים בחלקם.
הוסף תגובה | |  | |  |
| עינת , ירושלים (28/12/2008) |
| 3. לטריליאן
| | | | מבקר צריך, לדעתי, לרשום ממקום של ידע מקצועי רב וגם של רגש. אני רושם רק ממקום של רגש (לא מהתחום). דרך אגב, אני לא הרון היחידי באתר (הרון שרשם על `מקבת` זה רון אחר). בכל אופן, תודה
הוסף תגובה | | | | |
| 2. ברבו רון!
| | | | איזה יופי של ביקורת. כתוב בכישרון רב. אני הייתי ממנה אותך למבקר. כל הכבוד!
הוסף תגובה | | | | |
| 1. חיים מכוח האינרציה
| | | | בעולם מסתובבים גם אנשים עם מבט קצת כבוי ועצוב בעיניים - מבט שאומר "אתם בעצם לא יודעים כלום". סופרים רושמים ספרים, משוררים כותבים שירים ומחזאים ממציאים מחזות - אבל רק מי שהיה שם באמת יודע את האמת. ה"שם" הזה זה המקום והזמן ששינו את החיים ו/או עצרו אותם. הסרט "לאהוב אותך מאז" הוא לא על מקרה סטנדרטי של ישיבה בכלא. יש בסרט דילמות קשות לגבי הסיכון בלהביא ילדים לעולם שבו רוצים שיהיה להם רק טוב. זהו סרט שמטשטש את ההבדל בין רעים לטובים ע"פ סטיגמות החברה, סרט שאומנם לא מראה את הכלא מבפנים אבל הופך את חומות הכלא לאטומות פחות ואת האנשים שבו לאנשים כמו כל אחד מאיתנו, סרט שמראה שקשר הדם הוא אולי הקשר היחיד בעולם שהוא בלתי ניתן להתרה.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|