|
|
|
הקאמרי |
|
|
|
|
|
|
מי מפחד מוירג'יניה וולף (הקאמרי) |
|
|
|
|
|
|
"מי מפחד מוירג`יניה וולף" נחשב לפסגת יצירתו של אדוארד אולבי, אחד מגדולי המחזאים בתקופתנו. המחזה ביסס לו משך השנים מעמד של יצירת מופת – קלאסיקה מודרנית. מאז הוצג לראשונה, לפני כ- 50 שנה, הוא מרתק דורות של צופים ברחבי העולם ומעניק להם חוויה מטלטלת. ג`ורג`, פרופסור להיסטוריה ואשתו מרתה, בתו של נשיא האוניברסיטה, מארחים זוג צעיר – ביולוג שאפתן שהצטרף לסגל המרצים ואשתו השברירית. הרביעיה עוברת מסע ארוך אל תוך הלילה, הכולל שעשועים אכזריים ומסוכנים. חילופי הדברים האלימים חושפים את מערכות היחסים בין בני הזוג. האורחים הופכים לכלי נשק במאבק הפראי של המארחים, מאבק המתנהל ביניהם כל חייהם. הדיאלוג השנון והמבריק מגלה את הפנים האמיתיות המסתתרות מתחת למוסכמות החברתיות. הוא מאלץ את הדמויות להגיע עד לתהומות הכנות, גם אם היא מכאיבה, ומצליח לרגש, לעורר מחשבה, להצליף ולהצחיק.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (8 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 8. זוועה, נורא ואיום! (ללא תוכן)
אלי , גבעתיים (06/07/2009) |
| 7. פשוט נורא
| | | | מאוד מאוד התאכזבתי, בעיקר מהמשחק.
גיל פרנק היחיד שעשה עבודה נורמלית יחסית, אבל הוא לא יכול לסחוב את כל ההצגה לבד.
ענת וקסמן פשוט אכזבה (מילה עדינה יחסית) - משחק ירוד, סטיגמתי, נראה כאילו היא משתדלת לא להתאמץ, עושה את כל הבחירות הקלות והבנאליות ביותר. הרגשתי שהיא פשוט מזלזלת בקהל (אולי כי זה היה מחוץ לתל אביב).
המחזה מורכב ומלא רבדים, וכל מה שהיא הצליחה לעשות זה לצרוח.
חבל.
הוסף תגובה | | | | |
| 6. פתטי
| | | | המחזה אכן הזוי. העלילה נעה בקצב ממוגרפי שניה עצב, שניה צחוק. שניה היא אוהבת אותו, שניה היא שונאת אותו. קטעי הירידות ההדדיות היו אולי מפתיעות לפני 50 שנה, אבל היום הם בעיקר נותנים תחושה לא נוחה.
עזבנו באמצע
הוסף תגובה | | | | |
גלית , רמת גן (14/06/2009) |
| 5. הזוי
| | | | למרות המשחק המדהים של השחקנים ישנה תחושת החמצה...מערכה אחת ארוכה שנמשכת כמעט שעתיים ברציפות. אלמלא הייתה הפסקה חלק מהקהל לא היה נשאר. מחזה הזוי
הוסף תגובה | | | | |
סיגל , תל אביב (23/05/2009) |
| 4. מי מפחד מוירג`יניה וולף
| | | | ההצגה מבויימת נפלא, השחקנים משחקים באופן מקצועי המשולב בנתינה אישית של כל אחד מהם לתפקיד - כל אחד לתפקידו, והתוצאה נפלאה.
המחזה קשה מאוד למרות חילופי הדיאלוגים המנסים להיות משועשעים - בסופו של דבר כולם מקלפים את התוויות גם אם באופן קומי, המסתתר הוא טרגי מאוד.
נהנתי מאוד מהתפאורה, הבימוי, התרגום והביצוע. כל הכבוד.
הוסף תגובה | | | | |
שלומית , רעננה (17/02/2009) |
| 3. אכזבה
| | | | המשחק נהדר ההצגה מ-ש-ע-מ-מ-ת! האם לא חבל לבזבז זמן וכסף,כדי לחזות ב-4 שחקנים עם תפאורה קבועה בהצגה רדומה,מונוטונית ולא אטרקטיבית לימיינו?! עדיף לתרום את הכסף למטרןת צדקה
הוסף תגובה | | | | |
| 2. הייתי אתמול בהצגה
| | | | ההצגה ממש, אבל ממש, גרועה. משעממת ובכלל לא רלוונטית לתקופה שלנו. עם זאת אציין כי ענת וקסמן משחקת באופן מדהים, אם אתם בקטע של לראות שחקנית מעולה משחקת באופן מקצועי ומרשים, אז לכו להצגה, אחרת, חבל על הזמן שלכם.
הוסף תגובה | | | | |
יניב , תל אביב (21/01/2009) |
| 1. מרהיב ומשעמם
| | | | עבודה נפלאה של השחקנים ובמיוחד של גיל פרנק לא הצליחה להפיג את השיעמום מהמחזה עצמו. לא חוויה מטלטלת ולא קלאסיקה. המחזה איבד את הרלוונטיות והנועזות שלו אשר הביאו להערצה כה רבה בעבר. אז אומרים שם "לזיין את המארחת". את מישהו זה מרגש היום? ענת וקסמן נותנת הופעה הירואית אף היא אולם שוב האנרגיה מבוזבזת על מחזה לא מתאים.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|