על הלהקה

הלהקה מקדישה את דרכה האמנותית לשימור וקידום מחול עכשווי המבוסס על ריקוד ג'אז עכשווי. מאז נוסדה בשנת 1989 הפכה ללהקה בינלאומית הזוכה להצלחה ושבחים ומקיימת לצד הופעותיה בית ספר משגשג  ובעל מוניטין למחול.

רקדני הלהקה משלבים כישרון אתלטי ופרספקטיבה אמנותית תיאטרלית. פראנק צ'אבס יליד האוואנה, קובה (רקדן וכוריאוגרף) הצטרף אל "River North Dance Chicago" ב-1993 כעוזר-מנהל, ב 1994 הפך שותף למנהל האמנותי עם שרי צונקר ו ב 2001 התמנה למנהל אמנותי בלעדי של הלהקה. מאז הוא יצר יותר מ-20 עבודות לרפרטואר של הלהקה. ככוריאוגרף ומורה בינלאומי ויצר עבודות גם ללהקות אחרות.

הלהקה סיירה ברחבי ארצות הברית, ומשנת 2008 ערכה סיורים בינלאומיים לקולומביה, גרמניה, קוריאה ושוויץ. לאחרונה חזרה מסיור ב 17 ערים ברוסיה.



היצירות בערב המופע

כאמור במופעים בישראל תעלה הלהקה ערב המורכב מעבודות שנבחרו במיוחד ובשיתוף פעולה בין הלהקה להיכל אמנויות הבמה בהרצליה:

"הבאנרס"
 
במחווה לארץ הולדתו, לאביו ובהשראתו של האב, מציג פרנק צ'אבס יצירה המבוצעת על ידי הלהקה כולה, המהללת את מלחיניה הפופולריים ביותר של קובה, ובכללם ארנסטו לקואונה, קרלוס פואבלה וסילביו רודריגז, שמנגינותיהם המוכרות היוו חלק מחיי צ'אבס מאז ילדותו.
 
"הפרידות הטובות"

יצירתו החדשה של צ'אבס, "הפרידות הטובות", היא מחווה ליחסים שנוצרו וניזונו בקהיליית הריקוד. היצירה נכתבה  לסוויטה מקורית לפסנתר מאת ג'וזפין לי. "יצירה אינטימית זו לשבעה רקדנים מרמזת על הזיכרונות היפים, היחסים המופלאים, והרגשות המעורבים שיצרתי עם הרקדנים במשך השנים"  אומר צ'אבס.

"פעימה"

אימפרוביזציה מעוצבת מאת אשלי רולאנד. סולו נקישתי ומלא-חיים אשר התהווה ועוצב על-ידי האימפרוביזציות של רולאנד עצמה. היצירה היא אימפרוביזציה מעוצבת המשלבת את תנועתה האישית של הרקדנית עם קטעים אשר נוצרו וחוברו על-ידי רולאנד. 


ריבר נורת' דאנס שיקאגו (צילום: Erika Dufour)



עבודות נוספות

כן יעלו בערב עבודות נוספות של פרנק צ'אבס:

"האבל" הוא דואט דרמטי ומלא תשוקה הבוחן את הרגשות המרים-מתוקים של מציאת אהבה ואיבודה.  מבוסס על שיר העם הרוסי "Nie Kantshaietsa" שבמקור נוצר בשנת 2003 ובוצע על ידי ביאלקה נמירובסקי.

"גבולות אסורים" היא יצירה שהועלתה לראשונה כחלק מעונת חגיגות 20 השנה ללהקה  ובה הרקדנים עושים שימוש באבזר יוצא דופן –חולצה אלסטית וניתנת למתיחה- כדי לתאר את הדחיפה/ משיכה של מאבקים פנימיים, אישיים בארבעה חלקים: הזמנה, אמת חבויה, עימות והרמוניה.

"לבסוף"  הוא דואט על פגישה ראשונה של זוג: רקדנית זעירה הרוקדת מעל, מתחת, ומסביב לבן זוגה הגברי והחסון, שמלווה אותה במיומנות ובהתאמה כל הזמן.