|
|
|
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הופעה ראשונה: 2013 ארץ מקור: צרפת
משך הופעה: 70 דקות
|
|
|
|
ב-11 באוקטובר 1963, לפני למעלה מחמישים שנה, צרפת עצרה נשימתה. זה היה יום לווייתה של אדית פיאף, וארבעים אלף איש יצאו לרחוב כדי להשתתף ולהתאבל.
בזכות שעות רבות של צילומים ביתיים שנעשו לאורך השנים ע"י חברה האקורדיוניסט, ושמעולם לא נחשפו, וגם ראיונות עם אנשים שהכירו אותה מקרוב, הסרט "פיאף שלי" מבקש לתאר את האישה האמיתית. לא זאת שהעסיקה את מדורי הרכילות והציתה אינסוף סיפורים בעיתונות הצהובה, כי אם פיאף האחת והיחידה, אמנית גדולה, אישה קטנה עם כוח עצום, שעוררה אהדה ואהבה ונתנה את עצמה בלי להפעיל מנגנוני הגנה.
צרפתית, תרגום לעברית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|