|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שחקניות: מייקל קיין, הארווי קיטל, הארווי קיטל, פול דנו |
|
|
|
|
פרד בולינג'ר (מייקל קיין), מנצח קלאסי נודע בדימוס, ומיק בויל (הרווי קייטל), במאי סרטים, מעבירים חופשה במלון מהודר, אלגנטי ואקסקלוסיבי, השוכן למרגלות הרי האלפים שבשוויץ. בעודם עורכים סיכום ביניים של חייהם, מתבוננים השניים בהשתאות באוסף האקלקטי של טיפוסים, נשים וגברים, השוהים יחד איתם במקום. בהם השחקן ג'ימי טרי (פול דנו) והכדורגלן האגדי דייגו מרדונה (רולי סראנו), כבד המשקל.
בין היתר נופשים במקום בני הזוג, בתו של פרד, לנה (רייצ'ל ווייז), ובנו של מיק, ג'וליארד (אד סטופארד), הנוטש אותה לפתע לטובת בחורה אחרת, מה שמעורר דרמה קטנה במקום. נציג מטעם מלכת אנגליה (אלכס מקווין) מגיע למקום בשליחות הוד מלכותה, לשכנע את פרד להשתתף כמנצח בקונצרט חגיגי בו תנוגן יצירה שלו. חבורת התסריטאים של מיק מגיעה למקום לסיעור מוחות איתו. וגם השחקנית ברנדה מורל (ג'יין פונדה), אותה הוא מבקש לשכנע לשחק בסרטו הבא.
אנגלית, תרגום לעברית
ביקורות עוד יצירת קולנוע נהדרת ומעוררת השראה של הבמאי האיטלקי סורנטינו, זוכה אוסקר הסרט הזר על "יפה לנצח", שברזומה שלו גם "זה בוודאי המקום" ו"האלוהי". התבוננות פיקחית ומפוכחת על חיי הבורגנות, העשירים וגם הריקניים, מנקודות מבטם של אמנים עתירי קבלות ובעלי ניסיון חיים אישי ומקצועי, שחוו כבר כמעט הכל. אהבותיהם הגדולות כבר מאחוריהם, וכעת הם צופים בילדיהם שמתנהלים עדיין בתזזיתיות, מחפשים את עצמם ואת הריגושים הגדולים.
זהו משל קיומי מרתק, הנארז במעטפת קומפוזיציות של יופי ויזואלי משכר ומהפנט - ממאפייני סרטי סורנטינו. הכתיבה האלגורית ורבת הדימויים שלו מעולה, אף כי לעיתים פומפוזית מדי, ועבודת הבימוי מצוינת כרגיל. זאת במיוחד כשעומדים ן לרשותו, בראש הפירמידה, שני השחקנים הענקיים קיין וקייטל.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|