|
|
|
קומדיה |
|
|
|
|
|
20th Century Women |
נשות המאה העשרים |
|
|
|
|
|
|
שחקניות: אנט בנינג, אל פאנינג, גרטה גרוויג, בילי קרודופ, לוקאס ג`ייד זומן |
הופעה ראשונה: 2016 ארץ מקור: ארה"ב
משך הופעה: שעה ו-58 דקות
|
|
|
|
דורותיה פילד (אנט בנינג), אם חד הורית נחושה שנמצאת באמצע שנות ה- 50 שלה, מגדלת בסנטה ברברה את בנה המתבגר ג'יימי (לוקאס ג'ייד זונמן), בזמנים גדושים במרדנות ושינויים תרבותיים.
דורותיה מגייסת לעזרה בגידולו של ג'יימי שתי נשים צעירות- אבי (גרטה גרוויג), אמנית פאנק בעלת נפש חופשית אשר מתגוררת בביתם של משפחת פילד וג'ולי (אל פנינג), נערה מבינת עניין ומגוננת שגרה בשכנות למשפחה.
אנגלית, תרגום לעברית
ביקורות עבודת קולנוע אותנטית ומרעננת. מייק מילס הבמאי, יליד ברקלי, קליפורניה, מעיד שזהו סרט חצי ביוגרפי. הדמויות מבוססות, בגדול, על נשים שהקיפו אותו בילדותו ודורותיאה היא חלקית בת דמותה של אמו. מילס התסריטאי כותב על התבגרות של נער לאם חד-הורית בשנות ה-70, תופעה לא כל כך שכיחה באותם ימים, ועושה זאת בהומור, אירוניה וחוכמת ואהבת החיים. הוא שובר את "חוקי הכתיבה", מציף את הסאב-טקסט ומלמד אותנו מהי ההיסטוריה של כל אחת מהנפשות הפועלות. הוא גם מאפשר לדורותיאה "לראות" את העתיד ובוחן את המתרחש גם מהפרספקטיבה הזו. אבל בעיקר זוהי התבוננות משועשעת על שלוש נשים ונער בסוף שנות ה-70. הוא עדיין לא מעוצב, הן כבר בעניינים שלהם. בין אם בפמיניזם, מודע או לא, או בפוסט-היפיות או בטרום-בורגנות. ה"תא החינוכי" של ג'יימי אינו ממסדי אלא יותר חתרני-מהפכני. הוא מזכיר קצת את הקומונה של שנות ה-60, עידן שדורותיאה הכירה היטב ואבי, ובעיקר ג'ולי, יכולות רק אולי להריח את שרידי ארומת הנרקוטיקה המגיעה לסנטה ברברה מסן-פרנסיסקו, שם צמחו דור הביט והתנועה הפמיניסטית. אנט בנינג המצוינת סוחפת אחריה את כל הקאסט. מילס יודע "לרסק" תאים משפחתיים ריאקציונריים ולהציע אלטרנטיביים. ב"בגינרס", האל (כריסטופר פלאמר), אבי הגיבור אוליבר (יואן מקגרגור), מגלה לו כי לקה בסרטן סופני, אבל גם שיש לו מאהב צעיר... גם ב"נשות המאה ה-20", שם בעל אירוניה לא מוסתרת, יש בעיטה בקונבנציות ובחירה בעקרונות המחשבה החופשית. סרט מקסים, שווה צפייה.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|