|
|
|
קולנוע צרפתי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בימוי ותסריט: מישל הזנוויציוס |
ציורים ועיצוב: גיום שיפמן עריכה: אן-סופי ביון משחק: לואי גארל, סטייסי מרטין, ברניס ביז`ו, מישה לסקו, גרגורי גדבואה |
הופעה ראשונה: 2017 ארץ מקור: צרפת
משך הופעה: 107 דקות
|
|
|
|
פריז, 1967. ז'אן-לוק גודאר, הבמאי הצרפתי הבולט בדורו, מצלם את "הסינית" בכיכובה של אהובתו, שחקנית הקולנוע הצעירה אן ויאזמסקי. מאושרים, מאוהבים ומהופנטים, הם נישאים.
ואולם, בעקבות מרד הסטודנטים וכישלון הסרט החדש עם יציאתו לאקרנים עובר גודאר משבר שמחולל בו שינוי עמוק – מבמאי כוכב לאמן מאואיסט, אאוטסיידר הפועל מחוץ לזרם המרכזי. מהפכן, פורץ גבולות, הרסני, מבריק, הוא מתמיד בבחירותיו עד שהוא מגיע לנקודת השבירה.
סרטו החדש של במאי "הארטיסט", זוכה פרס האוסקר מישל הזנוויציוס, הוקרן השנה בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן והתקבל שם בהתלהבות. הסרט, בכיכובו של לואי גארל, הוא מחווה סגנונית מרתקת לגדול במאי הגל הצרפתי החדש – קומדיה פרועה, שנונה, אינטליגנטית ומרגשת בעת ובעונה אחת.
צרפתית, אנגלית. תרגום לעברית, אנגלית
ביקורות להזנוויציוס ("הארטיסט", "החיפוש") יש לעדותו חיבה רבה לפרקי עבר בתולדות הקולנוע. העיסוק שלו בפאזה של כאוס בחייו וביצירתו של גודאר הוא מצד אחד טבעי, אך מאידך עלול להתקיל אותו. ככלות הכל, מדובר באייקון קולנועי שהטביע חותם עצום על אמנות הקולנוע - ונראה כי בכך שהבמאי מנסה להרכיב פיקציה בת דמותו הוא מסתכן מאוד וכמעט נידון מראש לכישלון. בשורה התחתונה, הזנוויציוס מצליח אמנם לעמוד במשימה, אם כי לא במלואה. בעזרת גארל ומרטין הוא מרכיב אמנם את הפרופיל האינטלקטואלי-תזזיתי של הבמאי ואת זה של בת זוגו הצעירה, בתקופת המשבר שמתכתבת עם מרד הסטודנטים ורוחות השינוי המהפכניות-חתרניות אז. אלא שיש משהו מאוד מלאכותי ופלקטי באפיון הדמויות ובבניית שלד הסיפור, כאילו מדובר רק בראשי תיבות, שהזנוויציוס לא פיתח אותן עד הסוף. עם זאת, הבמאי מצליח להחיות את רוחה ואווירתה של פריז בסוף שנות ה-60, ובסך הכל זוהי עבודת קולנוע שאני ממליץ לצפות בה, למרות חולשותיה.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|