|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משחק: חואקין פיניקס, זאזי ביץ, רוברט דה נירו, פרנסיס קונרוי, שיאה וויגהם , גלן פלשלר, מארק מארון, ג`וש פייס, ביל קאמפ , דאגלאס הודג`, ברט קאלן |
הופעה ראשונה: 2019 ארץ מקור: ארה"ב
|
|
|
|
קומיקאי כושל בשם ארתור פלק נתקל בבריונים אלימים בעת שיטוט ברחובות גות'האם של שנות ה-80. כשהחברה מסביבו מתנכרת לו, הוא מאבד בהדרגה את שפיות דעתו ונגרר יותר ויותר אל תוך מחוזות הטירוף ולחיי הפשע והכאוס בעיר.
אנגלית, תרגום לעברית
ביקורות אי אפשר היה לחשוב כנראה על פרשנות מרתקת יותר לסיפור הרקע שמאחורי הנבל השטני בסרטי "באטמן", שג'ק ניקולסון והית' לדג'ר גילמו להפליא בסרטי הסדרה, כל אחד בקדנציה שלו. טוד פיליפס, במאי "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס", שני המשכוניו ו"כלבי מלחמה", בעצם שלף את הג'וקר מרצף סרטי DC הקומיקסיים המובהקים, עשה לו האנשה נהדרת ותפר לו סיפור חיים מטלטל. מצד אחד הוא גבר פגיע ודי מסכן, שלבנו יוצא אליו, אבל במקביל נטמנים כאן זרעי פורענות. חייו של ארתור מיטלטלים בקיצוניות בין העולם ההיפר-ריאליזם הקשוח, האלים והנוקב בו הוא חי, לבין הפנטזיות שלו, שיש בהן קריירה בסטנד-אפ והכרה ציבורית בכישוריו הקומיים, סיפור רומנטי סכריני שהוא בונה לעצמו עם שכנתו לבניין וסיוע וגאולה לאמו המתייסרת, ששואפת להגיע לתומס וויין, שארתור חושב שהינו אביו. ויש כאן עוד הרבה שכבות ורבדים תת-קרקעיים שהופכים את "ג'וקר" ליצירה חד-פעמית ולסרט רב-עוצמה שמכה בך בכל החושים. ראשית משחקו הפנומינלי של חואקין פניקס שמציב כאן רף חדש של תצוגת משחק. שנית, עיצוב זירת ההתרחשות האורבנית (זו אמנם גות'האם, אבל היא מחופשת לניו-יורק של שנות ה-70). וגם האמצעים האמנותיים כולם, בעיקר הצילום מעורר ההשתאות של לורנס שר והמוזיקה רבת ההשראה שחיברה הקומפוזיטורית האיסלנדית הילדור גונאדוטיר. ואי אפשר שלא לדבר על המחוות שעושה פיליפס לסרטי שנות ה-70 המכוננים. יודעי עניין יזהו כאן את "נהג מונית", "קן הקוקיה", "מלך הקומדיה", "אחר צהריים של פורענות", "יומו של הארבה", "חבורת הלוחמים", "רחובות זועמים", "נסיך העיר", "השור הזועם" ועוד.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|