|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: רומן פולנסקי
תסריט: רוברט האריס, רומן פולנסקי |
| שחקנים: לואי גארל, ז`אן דוז`ארדין, עמנואל סנייה, מתייה אמלריק, דמיאן בונאר |
הופעה ראשונה: 2019
ארץ מקור: איטליה , צרפת
משך הופעה: שעתיים ו-12 דקות
|
|
|
|
פריז, 1895. ז'ורז' פיקאר, קצין צעיר ואמביציוזי, צופה במרגל המורשע, אלפרד דרייפוס, מושפל בפומבי מול המון זועם ונידון למאסר עולם באי השדים. פיקאר, שזה עתה מונה לעמוד בראש יחידת המודיעין שהביאה את הראיות כנגד דרייפוס, בטוח באשמתו. אבל זמן קצר אחרי שדרייפוס מתחיל לרַצות את עונשו, מתעוררות בו שאלות. יש רמזים לכך שעדיין מסתובב מרגל בשורות הצבא. כשפיקאר מתחיל לחקור, הוא נסחף למבוך מסוכן של מרמה ושחיתות, שמעלה בו ספקות לגבי כל מה שהאמין בו, ומאיים לא רק על כבודו אלא גם על חייו.
צרפתית, תרגום לעברית
ביקורות
הסרט נקרא בצרפתית "אני מאשים", כשם הסרט במקור הצרפתי וככותרת מאמרו האמיץ בזמנו של העיתונאי אמיל זולא (אותו מגלם בסרט אנדרה מרקון), שקבע בפומבי שהרשעתו של דרייפוס בריגול שגויה לחלוטין. קשה להימנע מהתחושה שזהו גם כתב אשמה אישי של פולנסקי היהודי נגד האנטישמיות הגואה בעולם. הסרט הדהד לי ל"הפסנתרן" המעולה שיצר הבמאי ב-2002, ושם הוקעה אנטישמיות יותר מאוחרת והרבה יותר נוראה - זו של הנאצים והשמדת היהודים השיטתית שלהם. בכל אופן, סרטו ממחיש שרדיפת דרייפוס הקצין היהודי בזמנו לא הייתה אלא אלגוריה על מערכת פוליטית, צבאית וציבורית מושחתת ונגועה בפלילים הרבה יותר. פולנסקי חוזר בסרט זה להיות הבמאי החד, המוחז, המדויק והנוקב מתמיד. האמירה שלו מגובשת, הקולנוע שלו מרתק ועוצר נשימה והאופן בו הוא מפעיל את ז'אן דוז'רדן מעורר השראה. הכניסה לסרט הזה היא כמו לאיזה לבירינט שבכל אחת מלשכותיו הצדדיות מסתררים שלדים בארונות, ותיבות פנדורה שנפתחות בזו אחר זו. פולנסקי מתזז את גיבורו בקדחתנות וירטואוזית ואין כאן רגע דל בדרך לגילוי העיוותים והכשלים של החקירה שהובילה להרשעת דרייפוס בגלל היותו יהודי ולחקר האמת. "קצין ומרגל" זוהי עבודת קולנוע מופתית שחובה לצפות בה.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|