דן מורן וג'ון כריסטופר ג'ונס הם שני שחקנים ניו יורקים החולים במחלת פרקינסון. אט אט, המחלה גוזלת מהם את היכולת לשלוט בגופם – יכולת קריטית עבור שחקן. הם מחליטים להעלות הצגה אחת אחרונה: ״סוף משחק״ (סמואל בקט), אף שכלל לא ברור אם יצליחו לעמוד במשימה. כל אחד מהם מתמודד עם קשיים שונים, ביניהם אובדן זהות, הפחד מפני מהעתיד ומה תביא עליהם מחלתם.
כפי שאומר ג'ו גריפאזי, במאי המחזה שהם מעלים, קשה למצוא אנשים נחמדים מהם. ואכן, במהלך הצפייה בסרט הנוגע ללב אי אפשר שלא להישבות בקסמם של השניים ולקוות שיצליחו להעלות את המחזה. סרטו של הבמאי ג'ים ברנפילד הוא שיר אהבה לאנושות, לניו יורק, ליצירתיות ולחיים עצמם.