סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
תיעודי
 
העיר האחרת
 
 
בימוי: ליבי קסל
שחקנים: עידו מרקוס, שחר סיון, טליה סיון, צבי פטרקובסקי וליבי קסל

הופעה ראשונה: 2022

ארץ מקור: ישראל

משך הופעה: שעה ו-11 דקות
 
תמונות היכן ומתי

דוקומנטרי. סרטה של ליבי קסל.  בשנת 2008 התמקמה קבוצה של אמנים בבניין מוזנח עיר התחתית המוזנחת של חיפה. הם היו מחלוצי ההתעוררות האמנותית-עירונית באזור כשהגלריה שפתחו זכתה בהצלחה ובהתעניינות. הבמאית עקבה אחר פעילותם האמנותית וחייהם האישיים לאורך שנים. עשור אחרי, נדמה כי החיים התקדמו מהר יותר מהם וההצלחה עליה חלמו הולכת ומתרחקת. החברות ביניהם עמוקה, אינטימית וסבוכה והם נותנים לליבי ולמצלמה שמצלמת אותם כבר שנים להיכנס למקומות בחייהם, המוארים והחשוכים כאחד.

החבורה מונה את צבי פטרקובסקי שזכה בתפקיד ראשי בתיאטרון "מסתורין", טליה ושחר המלמדים בבית הספר שהקימו, "הנביאים בית ספר לאמנות" בשוק תלפיות, שחר סיון מציג תערוכת יחיד בבית הגפן בחיפה, עידו עובד בסטודיו שקיבל מעיריית חיפה בעיר התחתית וממשיך להציג תערוכות והבמאית ליבי מרצה במרכז לאמנויות המסך במרכז האקדמי ויצו ועובדת על סרטה הבא

 



ביקורות
הטקסט של השיר הפותח והמסיים את הסרט מדבר על כך שחיפה היא עיר מנומנמת שתושביה הולכים לישון מוקדם ושלא קורה בה הרבה. הבמאית ליבי קסל מצליחה להוכיח שדווקא בעיר התחתית, התעשייתית והמוזנחת לכאורה פועם לב פעיל, יוצר ותוסס של חבורת אמנים בעלי תשוקה עזה לחיים וליצירת אמנות אישית. הבמאית מגלה שהיא לא למדה קולנוע ומה שהניע אותה זוהי החברות ההדוקה עם עמיתיה, אמנים בראשית דרכם שמחפשים את כיוון ביצירה ובחייהם האישיים. היא מתארת "שנים ראשונות של חלום – חיים משותפים, חברות, אמנות, עוני קסום יש דבר כזה!) ןחלומות".

התוצאה היא פורטרט מרתק ותזזיתי של אנשים צעירים המפלסים לעצמם דרך – המציג אותם בשנים של תהפוכות ומהמורות הן בחיים האישיים והן באלה המקצועיים, תוך ניסיון להגיע להישגים ולייצב את החיים. הכל טוב ויפה, אבל האיך, הדרך בה הנראטיב הזה מוצג מבחינה ויזואלית, בעייתי בעיני. אמנם הבמאית-צלמת טוענת שכאשר יצאה לדרך לא היה לה כל מושג או ידע ביצירה קולנועית. זה אולי מסביר למה כל הסרט נראה כאילו צולם באופן חובבני, עם מצלמה רועדת נון-סטופ, שוטים לא יציבים ולא מעוצבים, בעיות תאורה, קומפוזיציה ועוד. זה יכול להיות סגנון שמבטא הלכי רוח ומתאר תהליך יצירה בחלק מסוים שלו, אבל כקונספט כולל, כשכל הסרט הוא כזה, עד כדי כך שהוא מעורר לעיתים סחרחורת וכאב ראש, זה נראה לי מוגזם. אולי כל החומרים אותם צילמה קסל לאורך שש השנים נראים כך, ובמקרה כזה לא היה טעם והצדקה לדעתי למתוח את הסרט – שהוקרן בפסטיבל דוקאביב והתמודד בתחרות פרסי אופיר השנה - ליותר מ-70 דקות. (נחום מוכיח, אתר הבמה)



מחיר עיר שם האולם שעה יום תאריך

 
תגובת גולשים (0 תגובות)  
הוסף תגובה   לכל התגובות

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע