|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוצרים: ז´אן-פייר ולוק דארדן, דני פריי , האחים דארדן , אלן מארקון בימוי: ז´אן-פייר ולוק דארדן |
משתתפים: אוליבייה גורמה , מורגן מארין , רמי רנו , איזבלה סופאר , נאסים חסייני |
הופעה ראשונה: 2002 ארץ מקור: בלגיה , צרפת
משך הופעה: 103 דקות
|
|
|
|
אוליבייה הוא נגר המתגורר בגפו ומלמד אנשים צעירים איך לעבוד עם עץ. מחוץ לפעילות המקצועית, חייו מאופיינים בסגירות ודומה כי אין לו עניין בכלום - לא תחביבים, לא נשים ולא חברים. מה מקור תחושת אי הנחת כאשר מתייצב על מפתנו פראנסיס בן ה-16? מדוע הוא מסרב לקבלו לסדנתו ולמה למרות זאת הוא מגלה בנער עניין רב כל כך? איך כל זה מתקשר להריונה המתקדם של אשתו לשעבר?
ז´אן-פייר ולוק דארדן שהחלו את הקריירה שלהם באמצע שנות ה-70, הקדישו את שני העשורים הראשונים ביצירתם לעשייה תיעודית. בדרמות חברתיות נוקבות הם התמחו עוד קודם ל´בן´ - ´השבועה´ שעלה על מסכינו ב-97´ ו´רוזטה´ (שהוצג בפסטיבל ירושלים 2000 )- בשתיהן הפליא לעשות אוליבייה גורמה שעבור תפקידו הנוכחי גרף את פרס המשחק של פסטיבל קאן 2002.
גם סרטם המשותף החדש בנוי על חומרים מהחיים, גם הוא עוקב אחר הקיום הבלתי מספק שמזומן לאזרחי אירופה בראשית המאה ה-21, גם בו מקבלים פרופורציות חדשות אירועים שנראו פעוטים ממבט ראשון, גם שם שם המשחק הוא איפוק וטיפול רגיש בדמויות, גם הוא מזדחל בערמומיות אל מתחת לעורו של הצופה ומעורר נושאים למחשבה, גם בו ניכר מגעם הסיגנוני המיוחד ) מצלמה משוחררת, שימוש נדיב בקלוז-אפים וכו´(,גם הקרנותיו לוו בתגובות הנלהבות של מבקרי הקולנוע הנחשבים ביותר ) סטנלי קאופמן מה´ניו ריפבליק´ למשל, גורס כי בצפייה שניה גדולת ´הבן´ מקבלת הדגשה נוספת.
צרפתית, תרגום לאנגלית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|