|
|
|
פנטזיה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוצרים: קארל באומגרטנר, סרגיי בודרוב, כריסטוף פרידל , בודרוב, קרולין קוואלרו , חאווייר פרז גרובט בימוי: סרגיי בודרוב |
משתתפים: אן-מארי פיסאני , אריאדנה גיל , יואכים קרול , קית אלן , סרגיי בודרוב הבן , קים מלנדר |
|
|
|
|
מישה הגיע לקרקס אחרי שציידים חיסלו את אמו. לולה ראתה אותו ביריד ושכנעה את הוריה לקנות אותו. היא היתה בת 14 והדובון הפך לחבר הכי טוב שלה. היא נשארת עימו אפילו כשאמה עזבה את הקרקס אחרי שהתוודתה בפניה שמצאה אותה על מדרגות הטריילר שלהם כשהיתה תינוקת.
עכשיו, כשהקרקס ממשיך בנדודיו באירופה, אין ללולה חברים חוץ ממישה. יום אחד, כשהיא באה לבקר את הדב שלה, היא מוצאת במקומו גברבר יפה תואר-מישה. היא לא מאמינה. אבל כשמישה מציל אותה מכייס היא נכנעת. עכשיו הם זוכים
לממש את האהבה שלהם, אבל לא לזמן רב. מישה נאלץ להגן על לולה שוב ולקחת את חייו של אדם. כעונש הוא נותר לכוד בזהותו הדובית...
סרגיי בודרוב (השבוי מן ההרים, האח) נוטש את צרותיה של מולדתו ומביים אגדה קסומה שחוצה באלגנטיות את הקווים שבין המציאותי לפנטסטי. לא פשוט לעשות סרט שבו אחת הדמויות הראשיות משנה כך את זהותה במהלך הסרט, אבל בודרוב עושה זאת בחן ובאלגנטיות שאינה מאפשרת לצופה לפקפק.
יותר מכל, ללא קשר של ממש למתרחש על המסך, "נשיקת הדב" היא מצבה על קברו של בנו של הבמאי, סרגיי בודרוב הבן-מי שמגלם את מישה. מפולת שלגים בקווקז קיפדה את חייו רק ימים אחרי הקרנת הבכורה בפסטיבל ונציה. נוכחותו החייתית והכריזמטית כאן היא עדות אחרונה למרבה הצער, לאחד השחקנים הכשרוניים והמבטיחים שקמו לקולנוע הרוסי בשנים האחרונות.
אנגלית ללא תרגום
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|