|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוצרים: אומברטו מסה , מאורו מרקטי , לוקה גאזולו בימוי: פרנצ'סקו פטיירנו מוזיקה: אנג'לו טלוצ'י |
משתתפים: לואיג'י אקוצ'יו , פדריקה בונאוולונטה , פרנצ'סקו פירוצי , סרג'יו סולי , מרינה סומה |
הופעה ראשונה: 2003 ארץ מקור: איטליה
משך הופעה: 90 דקות
|
|
|
|
מתאו חוזר לכפר הולדתו סמוך לנאפולי אחרי העדרות של 10 שנים. אנשי הכפר עסוקים בהכנות לחגיגה השנתית לכבוד הבתולה הקדושה, אבל מתאו חזר הביתה משום שאביו גוסס. הוא מברך את אמו ויוצא לשוטט ברחובות בהם שיחק לפני שנים. הכל נראה קצת אחרת אחרי רעידת האדמה של 1980, אבל הטיול הופך במהרה למסע אל מחוזות ילדותו. הוא נזכר בחברים, בכנופיה שהקימו יחד, ומה עלה בגורלם: אנטימו נורה על ידי שוטר כשניסה לשדוד בנק; רוברטו נפל מהגג במבחן של אומץ; ג''ג''ה התאבד; מישל, בן-דוד של מתאו, נהרג כשניסה להציל נערה מאונס; רוזה, שמתאו אוהב אהבה סודית ועזה, אולצה להתחתן עם ג''ובאני. אבל לא זו הסיבה שמתאו לא היה בבית כבר שנים. הוא מרצה עונש מאסר על הרצח של אלסנדרו, שאנס את אחותו שלו אנה מתוך כעס וקנאה על שיצאה עם מתאו.
פרנצ''סקו פטיירנו נולד בנאפולי בשנת 1964, למד ארכיטקטורה ועבד בפרסום. הוא ביים פרסומות רבות וסרטים דוקומנטרים. בסרטו הארוך הראשון הוא חושף את הקרביים האפלים והברוטאלים של עיר קטנה סמוך לנאפולי, ומאחורי כל סיפור מתנשאת דמותו המאיימת של אב פטריארכלי ואכזר. פטיירנו מטפל ביד עדינה בסיפורים המשולבים של קבוצת אנטי-גיבורים צעירים, במציאות שנושאת את כל הסממנים של טרגדיה יוונית, ומסיים את סיפורו בנימה של אופטימיות זהירה. כותב לי מרשל מ"סקרין": "רגליו של פטיירנו מעוגנות במציאות והוא מספר בדרך כנה, ישירה וקשוחה את סיפור מאבקו של גבר צעיר בחולות הטובענים של המאפיה והפשע שהטביעו את רוב חבריו".
איטלקית, תרגום לאנגלית
תסריט: פרנצ''סקו פטיירנו, מאסימו קאצ''יפוטי, עפ"י ספרו של קאצ''יפוטי.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|